יצחק יואל רפאלוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ היה רבה של [[קרמנצ'וג]] לאחר פטירת הרב [[צבי תומרקין]] ששימש ברבנות לאחר פטירתו של אחיו הרב [[יוסף תומרקין]]. הרב יצחק יואל היה חתנו של הרה"ח יוסף תומרקין. | הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ היה רבה של [[קרמנצ'וג]] לאחר פטירת הרב [[צבי תומרקין]] ששימש ברבנות לאחר פטירתו של אחיו הרב [[יוסף תומרקין]]. הרב יצחק יואל היה חתנו של הרה"ח יוסף תומרקין. | ||
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב. | בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים [[עת"ר]] שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות. | ||
הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו היתה ידועה ומפורסמת בציבור. | הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו היתה ידועה ומפורסמת בציבור. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..}} | ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..}} | ||
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]{{הערה|דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172.}}. ומנוחתו כבוד | בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]{{הערה|דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172.}}. ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:רפאלוביץ, יצחק יואל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרמנצ'וג: אישים]] | |||
גרסה מ־01:34, 26 באפריל 2014
הרב יצחק יואל רפאלוביץ היה רבה של קרמנצ'וג לאחר פטירת הרב צבי תומרקין ששימש ברבנות לאחר פטירתו של אחיו הרב יוסף תומרקין. הרב יצחק יואל היה חתנו של הרה"ח יוסף תומרקין.
בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות.
הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו היתה ידועה ומפורסמת בציבור.
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע אדמו"ר מהר"ש 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.[1]
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים, בה נפטר בט"ו תמוז תרצ"ו[2]. ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..
- ↑ דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172.