אחדות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2 בתים ,  19 במאי 2008
שורה 161: שורה 161:
בודאי יפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום,
בודאי יפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום,


[ומובן, שבנידון זה אין הכרח לומר את הדברים "בשם אומרם", כי אם, ב­סגנון שיביא תועלת יתירה בקיום הדברים בפועל ממש, ובפרט שאין זה דבר­חידוש, אלא דברים המפורשים בתושב"כ ובתושבע"פ, ובמילא, כל מי שיתבונן בדבר — יבוא בעצמו למסקנא האמורה, ויעשה זאת סו"ס מפני שכך מצווהו שכלו הוא],  
[ומובן, שבנידון זה אין הכרח לומר את הדברים "בשם אומרם", כי אם, ב­סגנון שיביא תועלת יתירה בקיום הדברים בפועל ממש, ובפרט שאין זה דבר ­חידוש, אלא דברים המפורשים בתושב"כ ובתושבע"פ, ובמילא, כל מי שיתבונן בדבר — יבוא בעצמו למסקנא האמורה, ויעשה זאת סו"ס מפני שכך מצווהו שכלו הוא],  


ויעסקו בזה ברוב מרץ חיות והת­להבות כו' (ופשיטא — לא באופן ד­"מצות אנשים מלומדה"), בהתחשב עם העובדא שזהו ענין נפשי בנוגע דבר מיוחד ובלתי ­רגיל כו' (ולכן, גם הדיבור עתה בענין זה הוא בזמן שלא ע"ד הרגיל — לא בסיומה של ההתוועדות, כרגיל בכגון ­דא, אלא בהתחלת וראש ההתוועדות), מפני צורך השעה כו'.  
ויעסקו בזה ברוב מרץ חיות והת­להבות כו' (ופשיטא — לא באופן ד­"מצות אנשים מלומדה"), בהתחשב עם העובדא שזהו ענין נפשי בנוגע דבר מיוחד ובלתי ­רגיל כו' (ולכן, גם הדיבור עתה בענין זה הוא בזמן שלא ע"ד הרגיל — לא בסיומה של ההתוועדות, כרגיל בכגון ­דא, אלא בהתחלת וראש ההתוועדות), מפני צורך השעה כו'.  
שורה 167: שורה 167:
הערות:  
הערות:  


69) להעיר שבסעודת שבת כשלעצמה מודגשת אחדותם של ישראל — שגם עם­הארץ, אשר, בימי החול פירותיו "דמאי", אימת שבת עליו ואינו משקר, ולכן, יכולים הכל לאכול משולחנו וסעודתו (ירו­שלמי דמאי רפ"ד. רמב"ם הל' מעשר רפי"ב).  
69) להעיר שבסעודת שבת כשלעצמה מודגשת אחדותם של ישראל — שגם עם ­הארץ, אשר, בימי החול פירותיו "דמאי", אימת שבת עליו ואינו משקר, ולכן, יכולים הכל לאכול משולחנו וסעודתו (ירו­שלמי דמאי רפ"ד. רמב"ם הל' מעשר רפי"ב).  


70) שהרי אע"פ שבכל עניני התורה מודגש ענין האחדות — "תורה אחת" שניתנה מ"ה' אחד" ל"גוי אחד בארץ" — מ"מ, מודגש הדבר ביותר בענינים שתוכנם הו"ע האחדות, ע"ד "כל העוסק בתורת כו' כאילו הקריב כו'" (מנחות בסופה). ולהעיר גם מסיפור הזהר (לעיל ס"ב) שהפעולה דירידת גשמים (הכולל כל הברכות) היתה ע"י אמירת תורה על הפסוק "שבת אחים גם יחד" דוקא — פסוק שתוכנו הו"ע היחוד והאחדות.  
70) שהרי אע"פ שבכל עניני התורה מודגש ענין האחדות — "תורה אחת" שניתנה מ"ה' אחד" ל"גוי אחד בארץ" — מ"מ, מודגש הדבר ביותר בענינים שתוכנם הו"ע האחדות, ע"ד "כל העוסק בתורת כו' כאילו הקריב כו'" (מנחות בסופה). ולהעיר גם מסיפור הזהר (לעיל ס"ב) שהפעולה דירידת גשמים (הכולל כל הברכות) היתה ע"י אמירת תורה על הפסוק "שבת אחים גם יחד" דוקא — פסוק שתוכנו הו"ע היחוד והאחדות.  
48

עריכות