אברהם גרשון מקיטוב (גיס הבעל שם טוב): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
מ (החלפת טקסט – " ]]" ב־"]] ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ר' גרשון התנגד בתחילה לבעש"ט, ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין אחותו, לאחר פטירתו של ר' אפרים בפתאומיות במהלך השידוך. אבל אחר כך דבק בו ובדרכיו, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר לביתו ב[[מזי'בוז']] ושימש מורה ומחנך לבן הבעל שם טוב ר' [[צבי (בן הבעל שם טוב)|צבי]]. | ר' גרשון התנגד בתחילה לבעש"ט, ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין אחותו, לאחר פטירתו של ר' אפרים בפתאומיות במהלך השידוך. אבל אחר כך דבק בו ובדרכיו, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר לביתו ב[[מזי'בוז']] ושימש מורה ומחנך לבן הבעל שם טוב ר' [[צבי (בן הבעל שם טוב)|צבי]]. | ||
בשנת [[תק"ג]] עלה בצווי גיסו [[הבעל שם טוב ]]ל[[ארץ ישראל]] בכדי להיפגש עם רבי [[חיים בן עטר]], שהבעל שם טוב העריכו מאד, וכדי להקים קהילה חסידית בארץ הקודש. עם בואו ל[[ארץ ישראל]] התיישב רבי אברהם גרשון ב[[חברון]], והיה מכובד מאוד בעיני תושביה, אך העדיף לעבור ל[[ירושלים]], ממנה עמד בחילופי-מכתבים עם גיסו. | בשנת [[תק"ג]] עלה בצווי גיסו [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] בכדי להיפגש עם רבי [[חיים בן עטר]], שהבעל שם טוב העריכו מאד, וכדי להקים קהילה חסידית בארץ הקודש. עם בואו ל[[ארץ ישראל]] התיישב רבי אברהם גרשון ב[[חברון]], והיה מכובד מאוד בעיני תושביה, אך העדיף לעבור ל[[ירושלים]], ממנה עמד בחילופי-מכתבים עם גיסו. | ||
בארץ ישראל השתדל רבי אברהם גרשון להפיץ את תורת הבעש"ט, ואף הצליח להוסיף עוד ועוד חסידים. נפטר בירושלים בשנת [[תק"כ]] בערך. | בארץ ישראל השתדל רבי אברהם גרשון להפיץ את תורת הבעש"ט, ואף הצליח להוסיף עוד ועוד חסידים. נפטר בירושלים בשנת [[תק"כ]] בערך. | ||
גרסה מ־03:21, 24 במרץ 2014
רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב.
ר' אברהם גרשון מקיטוב ישב בצעירותו בברודי, לשם הלך עוד בגיל צעיר כדי ללמוד תורה, אביו רבי אפריים גר בקיטוב ושם נולד ר' גרשון. ר' גרשון היה גאון עצום בנגלה ובנסתר, היה בחיר הלמדנים הליטאים בברודי.
ר' גרשון התנגד בתחילה לבעש"ט, ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין אחותו, לאחר פטירתו של ר' אפרים בפתאומיות במהלך השידוך. אבל אחר כך דבק בו ובדרכיו, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר לביתו במזי'בוז' ושימש מורה ומחנך לבן הבעל שם טוב ר' צבי.
בשנת תק"ג עלה בצווי גיסו הבעל שם טוב לארץ ישראל בכדי להיפגש עם רבי חיים בן עטר, שהבעל שם טוב העריכו מאד, וכדי להקים קהילה חסידית בארץ הקודש. עם בואו לארץ ישראל התיישב רבי אברהם גרשון בחברון, והיה מכובד מאוד בעיני תושביה, אך העדיף לעבור לירושלים, ממנה עמד בחילופי-מכתבים עם גיסו.
בארץ ישראל השתדל רבי אברהם גרשון להפיץ את תורת הבעש"ט, ואף הצליח להוסיף עוד ועוד חסידים. נפטר בירושלים בשנת תק"כ בערך.
מכתב הבעל שם טוב לגיסו
הבעל שם טוב עמד בקשר מכתבים הדוק עם גיסו, ורובם של האגרות לא הגיעו לידינו.
מבין האגרות, האיגרת שזכה לפרסום הגדול ביותר נכתבה בשנת תק"ז, והיא עוסקת בפגישה בין הבעל שם טוב לנשמתו של מלך המשיח, שהתרחשה בראש השנה של שנת תק"ז.
בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי.. ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים.. ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר? והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה
.
המשפט הידוע ביותר מתוך המכתב הוא המשפט "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", שהפך לסיסמת הדגל של הפצת המעיינות, ולאחד מהנושאים המרכזיים בהם עוסקים חסידי חב"ד, מתוך מטרה להפיץ את מעיינות תורתו של תורת החסידות שייסד הבעל שם טוב, ובכך לזרז את בואו של מלך המשיח.