נחום טוביה מפירטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ")
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ")
שורה 3: שורה 3:
בצעירותו היה '[[יושב]]' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ו[[דא"ח]] למד מר' [[זלמן ריבלין]] מ[[שקלוב]]; נישא לבתו של ה[[חסיד]] ר' [[שלמה פריידעס]].
בצעירותו היה '[[יושב]]' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ו[[דא"ח]] למד מר' [[זלמן ריבלין]] מ[[שקלוב]]; נישא לבתו של ה[[חסיד]] ר' [[שלמה פריידעס]].


הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול להצ"צ{{הערה|[[ספר בית רבי]] ח"ג פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]].
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול להצ"צ{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]].


כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו.  
כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו.  

גרסה מ־08:21, 16 במרץ 2014

הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה חסיד וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.

בצעירותו היה 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נישא לבתו של החסיד ר' שלמה פריידעס.

הי' מקושר גדול להצ"צ[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי יהודה לייב שניאורסון ולאחר מכן לאחיינו רבי שלמה זלמן שניאורסון.

כאשר היה מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא היה מרוצה ממסכתות אלו. [3].

בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רציצא; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקיוב להתרפאות[4]; ובט"ז כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר בית רבי חלק ג' פ"י.
  2. מאמר מרנ"ט.
  3. ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
  4. ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ