שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:10, 16 במרץ 2014

ערך זה עוסק באדם העוסק בשחיטה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שוחט (פירושונים).

שוחט, הוא כינוי למי שעוסק במלאכת השחיטה. על פי ההלכה, על השוחט להיות אדם ירא שמים.

הלב של הקהילה

אדמו"ר הריי"צ אמר שהרב הוא הראש של הקהילה, והשוחט הוא הלב של הקהילה.

"שוחט" - אמר הריי"צ^[1]. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ללימוד התורה וכיו"ב, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית.

הרבי הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"^[2] - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים^[3] דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...^[4]

שו"ב

שוחט ובודק (שו"ב) הינו מקצוע קודש בו התמחו מאות תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, כחלק מסדרי הישיבה להתמחות ב"אומנות הזביחה", שכן בעבר היה נהוג לרוב כי השוחט הינו גם הבודק את כשרות הבהמה לאחר שחיטתה מחשש טריפה, והכינוי לתפקיד זה היה "שו"ב " קיצור של שוחט ובודק. (כהיום נהוג ברוב השחיטות כי ישנו ממונה מיוחד על הבדיקה).

בשל כך, בכל הערים והעיירות ברחבי רוסיה היו שוחטים חסידיים, כאשר הרבנים המקומיים לא השתייכו לחסידות.

עם עליית הקומוניסטים לשלטון, התברר בדיעבד כי היות חסידים רבים שוחטים אפשרה את המשך אכילת הבשר הכשר, ואדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים רבים על מנת שישחטו עופות עבור היהודים הרבים בכל גלילות רוסיה.

שו"בים חסידיים

ראו גם

שחיטת ליובאוויטש

הערות שוליים

↑ שיחת יום שמח"ת תרפ"ט ס"ז, ספר השיחות תרפ"ט ע' 41.
↑ חולין יז, ב. וראה רשימות חוברת ט (ילקוט) ע' 6.
↑ ראה ספר המאמרים קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ב ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק בהיום יום כ"ב באלול.
↑ תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א

[1] שיחת יום שמח"ת תרפ"ט ס"ז, ספר השיחות תרפ"ט ע' 41.

[2] חולין יז, ב. וראה רשימות חוברת ט (ילקוט) ע' 6.

[3] ראה ספר המאמרים קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ב ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק בהיום יום כ"ב באלול.

[4] תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 "שוחט" - אמר הריי"צ<REF>שיחת יום שמח"ת תרפ"ט ס"ז, [[ספר השיחות]] תרפ"ט ע' 41.</REF>. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ל[[לימוד התורה]] וכיו"ב, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית.
-[[הרבי]] הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"<REF> [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.</REF> - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים<REF>ראה ספר המאמרים קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ב ע' תקכה. ח"ד ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].</REF> דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF>
+[[הרבי]] הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"<REF> [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.</REF> - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים<REF>ראה ספר המאמרים קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ב ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].</REF> דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF>
 ==שו"ב==
 '''שוחט ובודק (שו"ב)''' הינו מקצוע קודש בו התמחו מאות תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, כחלק מסדרי הישיבה להתמחות ב"אומנות הזביחה", שכן בעבר היה נהוג לרוב כי השוחט הינו גם הבודק את כשרות הבהמה לאחר שחיטתה מחשש טריפה, והכינוי לתפקיד זה היה "שו"ב " קיצור של שוחט ובודק. (כהיום נהוג ברוב השחיטות כי ישנו ממונה מיוחד על הבדיקה).