תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סדרה == | == סדרה == | ||
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אח"כ מתי [[חוץ לארץ]] {{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).}} ואח"כ דור המדבר וי"א האבות{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] ח"א קיג, א.}}. | מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אח"כ מתי [[חוץ לארץ]] {{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).}} ואח"כ דור המדבר וי"א האבות{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] ח"א קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי א"י חיים תחלה אח"כ מתי חו"ל ואח"כ ישני [[חברון]]. והטעם פירש בספר אבקת רוכל {{הערת שוליים|ספר שני ח"ד.}} כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה | ||
מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]. | מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]. | ||
צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואח"כ מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא | צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואח"כ מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על | ||
שמם ע"פ סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה. | שמם ע"פ סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה. | ||
== האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים == | == האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים == | ||
כתב רבינו [[סעדיה גאון]] {{הערת שוליים| | כתב רבינו [[סעדיה גאון]] {{הערת שוליים|בס' [[אמונות ודעות]] סוף מ"ז.}} בעבור | ||
שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה. | שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
שלש דעות בענין זה: | שלש דעות בענין זה: | ||
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] | א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בס' הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא | ||
בכ"מ הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה | בכ"מ הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה | ||
{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל | {{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בס' מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], | ||
וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויםורים | וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויםורים | ||
ממרקים | ממרקים כו' ואחר כך גלגולים למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין | ||
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר | הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}} ומוסיף ע"ז בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחי' ועדיין ע"י גלגולים או | ||
יסורים לא קבלו עונשן כר, אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כ"כ עצום ומופלג בזמן קצר | יסורים לא קבלו עונשן כר, אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כ"כ עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש | ||
תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם | תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם | ||
סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. | סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. | ||
- | - בם' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ''ל | ||
וםתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין). | וםתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין). | ||
גרסה מ־19:32, 13 במרץ 2014
תחיית המתים היא אחת מהטובות שיהיו לאחר ביאת משיח.
סדרה
מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אח"כ מתי חוץ לארץ [1] ואח"כ דור המדבר וי"א האבות[2]. ר' שמעון אומר מתי א"י חיים תחלה אח"כ מתי חו"ל ואח"כ ישני חברון. והטעם פירש בספר אבקת רוכל [3] כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים.
צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני אדם [4], מארי תורה ואח"כ מארי מצות [5]. ובמדרש איתא[6] שיקומו ויקראו אותם על שמם ע"פ סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.
האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים
כתב רבינו סעדיה גאון [7] בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.
פרטי תחיית הגוף
אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, וכמו שכתוב "יחיו מתיך", ולא אמר יברא. כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחיה הקב"ה מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף[8].
אם ישנו ליום הדין אחרי שיחיו המתים
שלש דעות בענין זה:
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו [9]. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא בכ"מ הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה [10]. - ג) דעת האריז"ל, וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויםורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.[11] ומוסיף ע"ז בספר נשמת חיים[12] זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחי' ועדיין ע"י גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כר, אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כ"כ עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל.
- בם' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנל וםתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).
החיים אחר תחיית המתים
העולם הבא, יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה [13] ואינן חוזרים לעפרם [14] וקיימים לעולמים.
קישורים חיצונים
- הרבי, שערי גאולה ימות המשיח - אתר hebrewbooks
- הרב אריה קדם, תחית המתים - תבנית:חב.
- הרב מנחם מענדל הראל, סדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו
- מי יקום בתחיית המתים?, ז' אייר ה'תשע"ב
- האם ימותו שוב לאחר התחיה?, י"ד אייר ה'תשע"ב
- עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף, כ"א אייר ה'תשע"ב
- שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא, כ"ח אייר ה'תשע"ב
- הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא, י"ד סיון ה'תשע"ב
- כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?, כ' סיון ה'תשע"ב
- האם המתים יקומו חולים או בריאים? - שיעור, י"א תמוז ה'תשע"ב
- קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים- שיעור, כ"ד אב ה'תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).
- ↑ זוהר ח"א קיג, א.
- ↑ ספר שני ח"ד.
- ↑ זהר שם קמ, א.
- ↑ שם קפב, א ובביאורי הזהר.
- ↑ הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.
- ↑ בס' אמונות ודעות סוף מ"ז.
- ↑ זוהר ח"ב כח, ב. וראה שם ח"ג קסט, סע"א.
- ↑ רמב"ן בס' הגמול ועוד.
- ↑ מהר"י אברבנאל בס' מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.
- ↑ עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.
- ↑ שם.
- ↑ מסכת ברכות יז, א.
- ↑ סנהדרין צב, א.