מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''מנחם נחום''' (או '''ר' נחום''' מנעזין<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]</REF>) היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]-ט, זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר. | ר' '''מנחם נחום''' (או '''ר' נחום''' מנעזין<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]</REF>) היה בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]-ט, זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר. | ||
בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן | בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]].<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]</REF> | ||
==בצעירותו== | ==בצעירותו== | ||
ר' מנחם נחום היה קרוב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים. | ר' מנחם נחום היה קרוב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*ביתו חנה חיקע הייתה נשואה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. | *ביתו חנה חיקע הייתה נשואה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. | ||
:חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א שהיה מקורב מאד לר' מנחם נחום. | :חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א שהיה מקורב מאד לר' מנחם נחום. | ||
*בנו רבי לוי יצחק מנעזין, ובזוו"ש היה חתן הרב ר׳ מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב׳ דפסח | *בנו רבי לוי יצחק מנעזין, ובזוו"ש היה חתן הרב ר׳ מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב׳ דפסח תר"ס. | ||
*בנו רבי משה זלמן מטשימישליע נפטר שושן פודים שנת תרע"ו, בערך. | *בנו רבי משה זלמן מטשימישליע נפטר שושן פודים שנת תרע"ו, בערך. | ||
גרסה מ־03:25, 13 במרץ 2014
ר' מנחם נחום (או ר' נחום מנעזין[1]) היה בנו בכורו של אדמו"ר האמצעי. נולד בשנת תקנ"ח-ט, זמן מועט לאחר פטירת ר' מנחם נחום מצ'רנוביל ולכן נקרא על שמו. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.
בזיווג ראשון היה חתן ר' זלמן ריבלין, ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.[2]
בצעירותו
ר' מנחם נחום היה קרוב מאד לאדמו"ר הזקן. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים.
התחתן בחורף תקע"ב, בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר שוש תשיש (ביאור מאמר זה נמצא בשורש מצות התפילה להצ"צ).
בשעת הבריחה מנפוליון ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונה, כאשר אדמו"ר הזקן היה בעגלה החמישית, הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ר' מנחם נחום ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו בדביקות משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אדמו"ר הזקן אמר "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל" ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו.
ישיבתו בהדאיטש
בתחילה היה גר בליובאוויטש יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות בהאדיטש, לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומידי פעם היה נמצא בעיירה, והיה מרגלא בפומיה "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, חסידים רבים היו מגיעים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי כדי לתקן הסיפור שהיה לו בשעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. מנוחתו כבוד ליד ציון אביו כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין.
משפחתו[3]
- בנו רבי שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק).
- ביתו חנה חיקע הייתה נשואה לר' ישראל נח מניעז'ין בזיוו"ש.
- חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א שהיה מקורב מאד לר' מנחם נחום.
- בנו רבי לוי יצחק מנעזין, ובזוו"ש היה חתן הרב ר׳ מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב׳ דפסח תר"ס.
- בנו רבי משה זלמן מטשימישליע נפטר שושן פודים שנת תרע"ו, בערך.
הערות שוליים
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |