על חטא העיגול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " כ"ק הרבי " ב־" הרבי ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 10: שורה 10:


ברם מ[[שיחה|שיחות]] הרבי משתמעת תביעה לתקן את 'חטא העיגול', גם במקום שכבר ציירו, פיסלו או רקמו, בדיעבד את ה'לוחות העגולות', ומן הראוי להחזיר עטרה ליושנה, ולתקן המעוות, כדי לאפרושי מאיסורא, ומכמה עניינים שליליים הנגרמים על ידי זה, ולפלא גדול שאין פוצה פה ומצפצף.}}
ברם מ[[שיחה|שיחות]] הרבי משתמעת תביעה לתקן את 'חטא העיגול', גם במקום שכבר ציירו, פיסלו או רקמו, בדיעבד את ה'לוחות העגולות', ומן הראוי להחזיר עטרה ליושנה, ולתקן המעוות, כדי לאפרושי מאיסורא, ומכמה עניינים שליליים הנגרמים על ידי זה, ולפלא גדול שאין פוצה פה ומצפצף.}}
חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.
חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.  


[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרים שונות]]

גרסה מ־22:41, 12 במרץ 2014

כריכת החוברת

"על חטא העיגול" הינו הספר החב"די הרשמי הראשון שעורר לתקן את צורת לוחות הברית. הספר יצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק סניף נחלת הר חב"ד, בהנהלת הרב ליפא קורצווייל. את התוכן כתב וערך הרב יחזקאל סופר

בעמוד השער הופיע צילום ספר "השל"ה" שיצא לאור בשנת נח"ת (שנת הולדת הבעל שם טוב), שם מצויירים הלוחות מרובעות.

בגוף העלון הוסבר הנושא בטוב טעם, וכך נכתב בפתח החוברת:

בשנה האחרונה - תשמ"ב - התריע כ"ק הרבי, כמה פעמים על הטעות הנפוצה למרבית הצער והפלא, באמנות תשמישי הקדושה בבתי הכנסת, ובאמנות הגרפיקה של מוסדות וסמליהם המציירים את "לוחות הברית" כשראשיהם מעוגלים, היפך המסורת התלמודית בדבר צורתם המקורית-אמיתית של לוחות הברית שהיו שני ריבועי אבן, וכך אמנם נהגו לצייר את הלוחות בשנים קדמוניות.

ברם משיחות הרבי משתמעת תביעה לתקן את 'חטא העיגול', גם במקום שכבר ציירו, פיסלו או רקמו, בדיעבד את ה'לוחות העגולות', ומן הראוי להחזיר עטרה ליושנה, ולתקן המעוות, כדי לאפרושי מאיסורא, ומכמה עניינים שליליים הנגרמים על ידי זה, ולפלא גדול שאין פוצה פה ומצפצף.

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.