הגבהת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מויקיפדיה) |
(עריכה קלה והוספת תמונה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הגבהת התורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבהת ספר התורה בפני [[הרבי]]]] | |||
'''הגבהת התורה''' היא נוהג הנעשית כחלק מ[[קריאת התורה]] ובמהלכה מרימים לגובה את [[ספר תורה|ספר התורה]] בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה. | '''הגבהת התורה''' היא נוהג הנעשית כחלק מ[[קריאת התורה]] ובמהלכה מרימים לגובה את [[ספר תורה|ספר התורה]] בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה. | ||
המנהג מוזכר לראשונה במסכת סופרים: "ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל." | המנהג מוזכר לראשונה במסכת סופרים: "ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל." | ||
==מנהגי חב"ד== | |||
לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. על פי מנהג חב"ד מגביהים את הספר בעודו פתוח, מניחים על הבימה, ושוב מגביהים בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות. | |||
# לפי מנהג חב"ד פותחים שלוש עמודים בערך, מגביהים את הספר ופותחים אותו באוויר עוד קצת כדי להשלים לשלוש עמודים, מסתובבים לימין | הבדלים נוספים בין [[מנהג חב"ד]] לשאר מנהגי הקהילות: | ||
# מנהג | |||
# על פי מנהג חב"ד לא מצביעים עם היד בשעת | # לפי מנהג חב"ד פותחים שלוש עמודים בערך, מגביהים את הספר ופותחים אותו באוויר עוד קצת כדי להשלים לשלוש עמודים, מסתובבים לימין, לשמאל ולאחר מכן פעם נוספת לצד ימין, צוך כדי עמידה ברגלים צמודות. | ||
# מנהג הנפוץ הוא להסתפק בהסתכלות על ספר התורה בשעת ההגבה, אך [[מנהג חב"ד]] המבוסס על דברי ה[[אריז"ל]] הוא להביט על ספר התורה מקרוב ולראות אות משמו הפרטי של האדם, "ובזה נמשך אור גדול על המסתכל". | |||
# על פי מנהג חב"ד לא מצביעים עם היד בשעת ההגבהה על ספר התורה. לרוב, מנהג העולם הוא להורות באצבע, אך יש כמה קהילות שמנהגן הוא כמנהג חב"ד. | |||
# מנהג חב"ד הוא שקודם מורידים ספר התורה בחזרה על הבימה ורק אחר כך מתיישבים עם הספר לגלילת התורה. | # מנהג חב"ד הוא שקודם מורידים ספר התורה בחזרה על הבימה ורק אחר כך מתיישבים עם הספר לגלילת התורה. | ||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] |
גרסה מ־01:33, 11 בפברואר 2014
הגבהת התורה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.
המנהג מוזכר לראשונה במסכת סופרים: "ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל."
מנהגי חב"ד
לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. על פי מנהג חב"ד מגביהים את הספר בעודו פתוח, מניחים על הבימה, ושוב מגביהים בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.
הבדלים נוספים בין מנהג חב"ד לשאר מנהגי הקהילות:
- לפי מנהג חב"ד פותחים שלוש עמודים בערך, מגביהים את הספר ופותחים אותו באוויר עוד קצת כדי להשלים לשלוש עמודים, מסתובבים לימין, לשמאל ולאחר מכן פעם נוספת לצד ימין, צוך כדי עמידה ברגלים צמודות.
- מנהג הנפוץ הוא להסתפק בהסתכלות על ספר התורה בשעת ההגבה, אך מנהג חב"ד המבוסס על דברי האריז"ל הוא להביט על ספר התורה מקרוב ולראות אות משמו הפרטי של האדם, "ובזה נמשך אור גדול על המסתכל".
- על פי מנהג חב"ד לא מצביעים עם היד בשעת ההגבהה על ספר התורה. לרוב, מנהג העולם הוא להורות באצבע, אך יש כמה קהילות שמנהגן הוא כמנהג חב"ד.
- מנהג חב"ד הוא שקודם מורידים ספר התורה בחזרה על הבימה ורק אחר כך מתיישבים עם הספר לגלילת התורה.