חנוכת הבית: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך בעבודה) |
(הרחבתי והסרתי תבנית 'בעבודה'. כעת זה די מושלם. כולם מוזמנים לערוך לתקן ולהוסיף.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מעמד '''חנוכת הבית''' הוא טקס חגיגי הנערך לציון כניסה לדירה חדשה. המעמד מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, ובמהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. | מעמד '''חנוכת הבית''' הוא טקס חגיגי הנערך לציון כניסה לדירה חדשה. המעמד מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, ובמהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
==מקור המנהג בהלכה ובאגדה== | ==מקור המנהג בהלכה ובאגדה== | ||
{{ | בשאילתות דרב אחא ובמדרש תנחומא נכתב ש{{ציטוטון|הקב"ה נח ביומא דשבתא וברכו וקדשו, כאינש דבני ביתא . . עביד הילולא חד יומא}} [= הקב"ה נא ביום השביעי של מעשה בראשית וברכו וקידשו, כמו אדם שבונה בית . . ועושה חגיגה יום אחד]. | ||
==ההכנות לחנוכת הבית== | על פי חסידות, מקורו של מנהג זה הוא מכיוון שהצורך הכי נעלה של האדם מבין צרכיו הגשמיים הוא רכישת דירה, עד שהגמרא במסכת יבמות (דף סג עמוד א) אומרת ש"כל אדם שאין לו בית אינו אדם", וכאשר נשלם צורך זה, גורם הדבר לשמחה גדולה אצל האדם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43365&st=&pgnum=48 סידור עם דא"ח עמוד 58].}}. | ||
החסידות רואה בבניית בית השתקפות גשמית של מצבו של האדם, ועושה הקבלה בין תפקידו של הבית להגן על האדם מפגעים חיצוניים, לבין תפקידו של האדם לבנות לעצמו בית רוחני שיגן עליו מהשפעות לא רצויות שעלולים להרוס את מצבו הרוחני, ולקרר אותו בעניני קדושה, או לחמם אותו בענינים שנוגדים את הרצון האלוקי{{הערה|1=מתוך מכתב לחנוכת 'בית ליובאוויטש' בפריז, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10597 אגרות קודש חכ"ח אגרת י'תקצז].}}. | |||
==מנהגי חב"ד בחנוכת הבית== | |||
===ההכנות לחנוכת הבית=== | |||
*החפצים הראשונים שיש להכניס לבית לפני שאר הרהיטים והחפצים הם ספרי קודש. | *החפצים הראשונים שיש להכניס לבית לפני שאר הרהיטים והחפצים הם ספרי קודש. | ||
*מנהג ישראל להכניס לבית לחם ומלח קודם הכניסה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7388 מכתב מתאריך ה' מנחם אב תש"כ].}}. | |||
*על פי הוראת הרבי, יש לקבוע [[קופת צדקה]] שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה. | *על פי הוראת הרבי, יש לקבוע [[קופת צדקה]] שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה. | ||
*יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי. | *יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי. | ||
== | ===החגיגה עצמה=== | ||
על פי הוראת הרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5716 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'תשטז].}}, יש להשתדל להיכנס לבית ביום שלישי באם הדבר לא כרוך בטרחה מיוחדת. ובכל אופן, יש להימנע מלהיכנס בימים שני ורביעי. | *על פי הוראת הרבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5716 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'תשטז].}}, יש להשתדל להיכנס לבית ביום שלישי באם הדבר לא כרוך בטרחה מיוחדת. ובכל אופן, יש להימנע מלהיכנס בימים שני ורביעי. | ||
*התחלת חגיגת חנוכת הבית, היא בהבאת ילדים 'תינוקות של בית רבן' מתחת לגיל בר מצווה, שילמדו שם אותיות אלף-בי"ת ופסוקי תורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_333.pdf שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ח].}}. | |||
*את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של [[התוועדות|התוועדות חסידותית]], מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3972 מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז]. וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5329 מכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז].}}. | |||
==יחס רבותינו נשיאינו לטקס החגיגה== | |||
רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות רבה לחגיגת חנוכת הבית, כך לדוגמא ברבים מציון זמני אמירתם של תורות [[אדמו"ר הזקן]] מופיע שהשתתף בחגיגת חנוכת הבית ואמר שם את [[מאמר חסידות]] זה, בשנת תשט"ז הרבי שלח באופן אישי את הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] לחגיגת חנוכת הבית של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ואף נשא שיחה מיוחדת לכבוד חנוכת בית הכנסת "[[בית מנחם (כפר חב"ד)]]" ב[[כפר חב"ד|כפר]]. | |||
== | ==מעמדי חנוכת הבית מיוחדים== | ||
===חנוכת הבית של [[770]]=== | |||
ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן בבנין מספר [[770]] בסדרת [[איסטרן פארקווי]] ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים]] | [[קטגוריה:מנהגים]] | ||
גרסה מ־08:00, 6 בפברואר 2014
מעמד חנוכת הבית הוא טקס חגיגי הנערך לציון כניסה לדירה חדשה. המעמד מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, ובמהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש.
חסידים נוהגים לכרוך מעמד זה עם התוועדות חסידית וקריאת י"ב הפסוקים בבית על ידי חיילי צבאות ה'.
מקורו של המנהג הינו קדום ביותר, ונהוג לערוך גם אירועים מסוג זה לחניכת בנינים חדשים של מוסדות וארגונים.
מקור המנהג בהלכה ובאגדה
בשאילתות דרב אחא ובמדרש תנחומא נכתב ש"הקב"ה נח ביומא דשבתא וברכו וקדשו, כאינש דבני ביתא . . עביד הילולא חד יומא" [= הקב"ה נא ביום השביעי של מעשה בראשית וברכו וקידשו, כמו אדם שבונה בית . . ועושה חגיגה יום אחד].
על פי חסידות, מקורו של מנהג זה הוא מכיוון שהצורך הכי נעלה של האדם מבין צרכיו הגשמיים הוא רכישת דירה, עד שהגמרא במסכת יבמות (דף סג עמוד א) אומרת ש"כל אדם שאין לו בית אינו אדם", וכאשר נשלם צורך זה, גורם הדבר לשמחה גדולה אצל האדם[1].
החסידות רואה בבניית בית השתקפות גשמית של מצבו של האדם, ועושה הקבלה בין תפקידו של הבית להגן על האדם מפגעים חיצוניים, לבין תפקידו של האדם לבנות לעצמו בית רוחני שיגן עליו מהשפעות לא רצויות שעלולים להרוס את מצבו הרוחני, ולקרר אותו בעניני קדושה, או לחמם אותו בענינים שנוגדים את הרצון האלוקי[2].
מנהגי חב"ד בחנוכת הבית
ההכנות לחנוכת הבית
- החפצים הראשונים שיש להכניס לבית לפני שאר הרהיטים והחפצים הם ספרי קודש.
- מנהג ישראל להכניס לבית לחם ומלח קודם הכניסה[3].
- על פי הוראת הרבי, יש לקבוע קופת צדקה שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה.
- יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי.
החגיגה עצמה
- על פי הוראת הרבי[4], יש להשתדל להיכנס לבית ביום שלישי באם הדבר לא כרוך בטרחה מיוחדת. ובכל אופן, יש להימנע מלהיכנס בימים שני ורביעי.
- התחלת חגיגת חנוכת הבית, היא בהבאת ילדים 'תינוקות של בית רבן' מתחת לגיל בר מצווה, שילמדו שם אותיות אלף-בי"ת ופסוקי תורה[5].
- את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של התוועדות חסידותית, מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי[6].
יחס רבותינו נשיאינו לטקס החגיגה
רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות רבה לחגיגת חנוכת הבית, כך לדוגמא ברבים מציון זמני אמירתם של תורות אדמו"ר הזקן מופיע שהשתתף בחגיגת חנוכת הבית ואמר שם את מאמר חסידות זה, בשנת תשט"ז הרבי שלח באופן אישי את הרב שלמה אהרון קזרנובסקי לחגיגת חנוכת הבית של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ואף נשא שיחה מיוחדת לכבוד חנוכת בית הכנסת "בית מנחם (כפר חב"ד)" בכפר.
מעמדי חנוכת הבית מיוחדים
חנוכת הבית של 770
ביום י"ט באלול ה'ת"ש נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן בבנין מספר 770 בסדרת איסטרן פארקווי ויומיים אחר כך, ביום כ"א באלול, נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד".
הערות שוליים
- ↑ סידור עם דא"ח עמוד 58.
- ↑ מתוך מכתב לחנוכת 'בית ליובאוויטש' בפריז, אגרות קודש חכ"ח אגרת י'תקצז.
- ↑ מכתב מתאריך ה' מנחם אב תש"כ.
- ↑ אגרות קודש חלק טו אגרת ה'תשטז.
- ↑ שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ח.
- ↑ מכתב מתאריך כ"ב כסלו תשט"ז. וכן במכתב מתאריך ב' ניסן תשי"ז.