הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ויהי בימי אחשורוש"
זלמן הענדל (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}. | יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}. | ||
| − | [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. | + | [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. בכל שנה התחילו לשיר את הניגון בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] אדר (או [[אדר ראשון]] בשנה מעוברת), והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש שאחר כך (ובשנה מעוברת - במשך כל החודשיים שאחר כך - [[אדר ראשון]] ו[[אדר שני]]) ניגנו את הניגון רבות בפני הרבי. ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]]. |
הניגון הושר רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי בחג הפורים במשך השנים. | הניגון הושר רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי בחג הפורים במשך השנים. | ||
גרסה מ־13:21, 31 בינואר 2014
הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.
מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).
מקור הניגון
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].
חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. בכל שנה התחילו לשיר את הניגון בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים אדר (או אדר ראשון בשנה מעוברת), והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש שאחר כך (ובשנה מעוברת - במשך כל החודשיים שאחר כך - אדר ראשון ואדר שני) ניגנו את הניגון רבות בפני הרבי. ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.
הניגון הושר רבות בהתוועדויות של הרבי בחג הפורים במשך השנים.
קישורים חיצוניים
- הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מקור הדברים מר' שמואל קראוס
