יצחק אלפסי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(טעות) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור. | מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור. | ||
בשנת [[תשל"ט]] כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"{{הערה|טרקליני החסידות מאת המחבר יצחק אלפסי, בערך העוסק בתולדות [[הרבי]].}}. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה | בשנת [[תשל"ט]] כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"{{הערה|טרקליני החסידות מאת המחבר יצחק אלפסי, בערך העוסק בתולדות [[הרבי]].}}. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה. | ||
בשנת [[תשס"ט]] הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד. | בשנת [[תשס"ט]] הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד. | ||
גרסה מ־15:01, 29 בספטמבר 2013
דוקטור יצחק אלפסי (יליד שנת תר"צ) הוא רב בית הכנסת 'קוממיות אברהם' בתל אביב, העוסק כהיסטוריון וחוקר של תולדות תנועת החסידות. הוציא לאור קרוב למאה ספרים העוסקים בשושלות השונות של אדמו"ר פולין, ליטא והונגריה, ובתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עבודותיו המחקריות בתחום זה זיכו אותו בתואר "חוקר החסידות".
תולדות חייו
נולד בתל אביב בט' תשרי תר"צ למשפחה של חסידי גור, להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל-אביבית.
בשנת תשט"ז נישא לרעייתו עדינה לבית משפחת מנחם אשר ברטלר, מחשובי חסידי ויז'ניץ שהיה ממקימי קריית ויז'ניץ בבני ברק, והתיישב בתל אביב בסמיכות לבית הוריו.
לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות[1], והתקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר". לאחר פטירתו של הרב שלמה גורן, החל לכהן תחתיו כרב בית הכנסת "קוממיות אברהם".
בשנת תשס"ד קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר תל אביב.
עיסוקו הספרותי
לאורך השנים שימש כעורך העלון "שבת בשבתו" של מכון 'צומת', וכתב העת של החברא קדישא בתל אביב "בנתיבי חסד ואמת".
ספרו הראשון על תולדות החסידות, יצא לאור בתל אביב בשנת תשי"ב, ועסק בתולדות חייו ומשנתו של רבי מנחם מענדל מקוצק, לאחריו באו ספרים רבים על אישים בולטים בתנועת החסידות כגון רבי נחמן מברסלב (הוצאת נצח, תשי"ג), האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, ועוד.
בשנת תשכ"ה הוציא לאור את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה לתורת החסידות, שריכזה בתמציות את תולדות חייהם של הבעל שם טוב תלמידיו וממשיכי דרכם, עד לדורנו. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות נוספות של האנציקלופדיה, כשלאחרונה שבהם קרא בשם 'טרקליני החסידות' (יצא לאור בשנת תשע"ג), בה כלל מאות תצלומים נדירים שחשף במהלך עבודתו המחקרים רבת השנים.
את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו.
קשריו עם חב"ד
לאורך כל השנים שמר על קשרים קרובים עם הרבי, שלח את חיבוריו לספריה, ואף זכה להיכנס פעמיים ליחידות בחדרו הפרטי של הרבי.
מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור.
בשנת תשל"ט כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"[2]. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה.
בשנת תשס"ט הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד.
ביטויי הערכה על הרבי
- "אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה!"[3].
- "גדול מקדשי השם בדורנו, בכל אתר ואתר, במסירות נפש שאין למעלה ממנה"[4].
- "כל מי שבא במחיצתו של רבנו, מקרוב או מרחוק, נשבה בקסם אישיותו הזכה והמרשימה"[4].
- "אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של "עיר וקדיש מן שמיא נחית", של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית"[4].
- "בבואי ל"יחידות" ידע הרבי את כל מעשי ב"תוך תוכי" להפליא..."[4].
חיבוריו
ספריו הרבים זכו לתהודה עולמית, והם כוללים למעלה ממאה כותרים. להלן רשימה חלקית של חיבוריו העיקריים:
- המאירים לארץ - תולדת שבעת אדמו"רי חסידות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ט.
- טרקליני החסידות - אנציקלופדיה מקיפה לתולדות תנועת החסידות (ב' כרכים), תשע"ג.
- החסידות ושיבת ציון - יחסה של החסידות לתנועה הציונית ולעליה לארץ הקודש[5].
- אוהב ישראל מאפטא - תולדותיו וחייו של אברהם יהושע השיל מאפטא.
- החסידות ברומניה, הוצאת סגולה.
- הסיפור והמעשה החסידי - אמרות וסיפורי חסידים מהבעל שם טוב, תלמידיו וממשיכי דרכו, הוצאת תלפיות.
- ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל.
- תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות.
- תורת החסידות - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת מוסד הרב קוק.
- תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל.
- תפארת שבתפארת - תולדות חסידות גור לדורותיה, הוצאת סיני.
קישורים חיצוניים
- מהקדמונים לא קם כמוהו - מאמר הערכה על הרבי מעטו של אלפסי - אתר בית חב"ד
- סקירה כללית על צמיחת תנועת החסידות והשתלשלותה - אתר דעת
- ה'שולחן ערוך' של החסידים - אתר דעת
- יצא לאור הספר המאירים לארץ' - אתר col
- מאיר אלפסי, חוקר החסידות, ד"ר אלפסי, על ספרו החדש, באתר שטוערם.נט, ח' במנחם-אב תשס"ט (2009)
- התעקשות הרבי הוכחה כצודקת - אתר col