מידות שבשכל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר | '''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. | ||
מידות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | מידות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מקום זה היה המקום בו נתהותה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=451 אדמו"ר הצמח צדק]}}. | מקום זה היה המקום בו נתהותה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=451 אדמו"ר הצמח צדק]}}. | ||
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}. | בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:48, 23 בספטמבר 2013
מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1].
מידות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, והוא כענין קול פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות, והוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.
מקום זה היה המקום בו נתהותה שבירת הכלים[2].
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].