טוביה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
הכנסת אורחים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הכנסת אורחים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:טוביה_פרידמן-_צייד_הנאציים.jpg |שמאל|ממוזער|250px|טוביה פרידמן-צייד הנאציים]] | [[תמונה:טוביה_פרידמן-_צייד_הנאציים.jpg |שמאל|ממוזער|250px|טוביה פרידמן-צייד הנאציים]] | ||
'''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"א]]) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. היו לו קשר רב עם ה[[רבי]]. | '''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"א]]) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. היו לו קשר רב עם ה[[רבי]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תש"ב]] נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני. | בשנת [[תש"ב]] נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני. | ||
בשנת [[תש"ג]] הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את ה[[גטו]] תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. אלא שהאוטובוס נסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן. | בשנת [[תש"ג]] הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את ה[[גטו]] תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. אלא שהאוטובוס נסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו הוא עושה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום. | מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו הוא עושה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום. | ||
בשנת [[תש"ל]] הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. על הפגישה הזו אמר: | |||
בשנת [[תש"ל]] הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. | "הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי". | ||
טוביה פרידמן הלך לעולמו בגיל 89. | טוביה פרידמן הלך לעולמו בגיל 89. | ||
גרסה מ־04:24, 16 בספטמבר 2013
טוביה פרידמן (תרפ"ג - תשע"א) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. היו לו קשר רב עם הרבי.
נעוריו
טוביה פרידמן נולד להוריו יעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שבפולין. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה.
הצבא הגרמני כבש את ראדום בשנת תרצ"ט והחרים את כל בתי הדפוס היהודיים בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן. בשנת ת"ש נשלח פרידמן יחד עם עוד כ-1,000 יהודים למחנה עבודה בצישאנוב שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה בלובלין ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום. הוא ומשפחתו הועברו לגטו ראדום עם הקמתו בשנת תש"א.
בשנת תש"ב נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני.
בשנת תש"ג הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את הגטו תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. אלא שהאוטובוס נסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן.
לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה . במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית.
בשנת תש"ד, כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו משדה. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. לאחר מכן ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, חיסל אותו, לקח את נשקו וברח.
בשנת תש"ה, בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי.
לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. בקיץ תש"ה קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג.
פרידמן חש שכיהודי אין לו עתיד בפולין, כי האנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן הוא החליט בשנת תש"ו לעזוב את תפקידו, ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג וחבר לקבוצת יהודים שיצאה מפולין, באופן בלתי-חוקי, עברה דרך צ'כיה והגיעה לווינה. הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה".
בפועל הוא נשאר בווינה ועלה לארץ רק בשנת תשי"ב. ובשנת תשי"ד התמנה למנהל הסניף יד ושם בחיפה.
קשריו עם הרבי
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מהרבי. את עבודתו הוא עושה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום.
בשנת תש"ל הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. על הפגישה הזו אמר: "הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי".
טוביה פרידמן הלך לעולמו בגיל 89.
