שיחה:רש"ר הירש

ליקוט מדפי שיחה

ליקוט מדפי שיחה שונים אודות הרש"ר הירש, אשר יכולים להועיל בכתיבת הערך. שלום, חסיד וזוננשיין, לכבודכם:

מתוך שיחה:י"ח בטבת

צינזרתי את הקטעים שלא שייכים: עשית השוואה מאוד מצחיקה בין ראשי ממשלות ישראל שמנהיגים מדיניות הפוכה מכל מה שקשור לתורה ומצוות,לבין יהודי שאמנם לא פעל בדרך רבותינו נשיאינו, ובמקרים מסויימים גם חרג מכללי ההלכה, אבל כוונתו היתה טהורה, לכשעצמו היה ירא שמים מרבים, ורבים השיב מעוון כפשוטו ממש. אתה מכיר את המכתב של אדמו"ר הריי"צ (נדפס בהוספות לספר התולדות ולא מופיע באג"ק) אודות הרש"ר הירש שממש לא היה רחוק מדרכו של קרליבך? גם אותו היית מוחק אם הוא היה מופיע? • זוננשיין - תמיד בשמחה • י' באב ה'תשע"ג • 18:46, 17 ביולי 2013 (UTC)

אין להשוות כלל וכלל בין הרש"ר הירש לשלמה קרליבך. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י' באב ה'תשע"ג, למניינם 18:48, 17 ביולי 2013 (UTC)

פשוט ההבדל בין פגם בהשקפה לבין פגם (א) בהשקפה. (ב) בהלכה. (ג) בהתקשרות. ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - י' באב ה'תשע"ג - 19:47, 17 ביולי 2013 (UTC)

אף אחד לא אמר שהוא היה חסיד, ואני לא מבין למה אי אפשר להשוות בינו לבין הרש"ר הירש. שתיהם עשו את זה לצורך קירוב, ושתיהם טעו. למיטב ידיעתי גם הרש"ר פרץ במקרים רבים את גדרי ההלכה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • י' באב ה'תשע"ג • 22:44, 17 ביולי 2013 (UTC)

ואתה טועה כמובן. שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"א באב ה'תשע"ג, למניינם 03:24, 18 ביולי 2013 (UTC)

סליחה על הבורות, אך מי היה הרש"ר הירש? ר'ובן - שיחה 09:17, 18 ביולי 2013 (UTC)

הרש"ר הירש היה אחד מגדולי הרבנים בגרמניא בתקופה בה פרחה ההשכלה, ובשביל לחזק את יסודות היהדות הוא עשה כמה דברים לחיזוק היהדות, כמו פירוש בלשני על התורה ועוד כמה דברים, אשר עוררו עליו את קפידתם של חלק מגדולי ישראל. על אף שאת עצם פועלו (חיזוק היהדות) לא ביקרו, אבל אמרו שצריך להיות באופן הנכון... -- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

אודה ואתוודה שלא קראתי יותר מידי על פועלו, אבל מהמכתב של אדמו"ר הריי"צ משמע שפרץ את גדרי ההלכה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"א באב ה'תשע"ג • 23:08, 18 ביולי 2013 (UTC)

ובכן, המכתב לפני והוא בלול מביטויי שבח והערכה, לצד ביטויים קשים כגידים על השיטה (נכון, לא על האיש, על השיטה).

להלן ציטוטים נבחרים:

"כוכב רב הופיע בשמי אשכנז, הוא משה מדעסוי ימח-שמו-וזכרו, איש תורני המלך אשכולות מרירות למו, וילש בצק בלולה כפירה ותורה . . ובזמן קצר הנה מדינת אשכנז הורעלה כי הממה מנדלסון וחבריו, וכלפיד אש בעמיר כן אכלו ברבני אשכנז על ימין ועל שמאל . . וירץ גולגלת ישראל וירטש עוללי יעקב, ויבקע אלופי היהודים וישימם בכיור אש להב המדעים . . עד שקם (בשנת תקצ"ג בערך) הרב הירש ז"ל, וילט פניו באגרתו - אגרת צפון - ויעמוד בין המתים ובין החיים, להציל שארית הפלטה משחת הרעפארם; בכוחו האדיר נטה קו, ובמחוגת חכמת קדם תארם, ויעשם כתבנית איש מאמין באלוקי ישראל, ויתנם במשבצות מעגלי יושר, ויחזקם במסמרי מדע...".

"אנא חכמי אשכנז ועסקני הציבור העומדים על רצפת בהט אשר יסד הרב ר' הירש ז"ל והאוחזים דגל הדרך המשובצה החכמה מסודרה".

"התודה אשר יהודי אשכנז מחוייבים למורם מאורם ומגינם הרב הירש ז"ל אין על עפר משלו, כי הכל הבל הוא לעומת ההצלה ממש אשר פעל ועשה הרב הירש ז"ל ליהדות אשכנז".

ויחד עם זאת, ישנם גם ביטויים חריפים לצד השני:

"מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל אשר אליו קיוה המחולל והמייסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל . . וילידי אשכנז שכחו את העבר עליהם . . ונדמה להם אשר כן היה בישראל מיום היותו לעם, אשר בצאתו מבטן אמו יקראוהו בשם אבראם מאזעס יאקאב פיליפ מארקוס או מאריץ . . ומלתם על לשונם, "היהדות אינה מגבלת את החיים ואיננה מפריעה" "היהדות והחיים הולכי שלובי זרוע" . . ועוד מעט ויהיה משל בפי כל, היה יהודי אשכנז - והכל יהיה מותר לך, כי לכל דבר המגביל את היהודי ומבדילו מן העמים כבר מצאו חכמי אשכנז היתר מראש...".

"אבן מקיר תזעק! . . חכמי אשכנז, עד מתי לא תוכלו הנקה ממי המרים המאררים, שיטת תורה ודרך ארץ...".

ואסתפק בזה. אתם מוזמנים לדייק בדברי הקודש... • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ד באב ה'תשע"ג • 23:02, 21 ביולי 2013 (UTC)

אם תשים לב, השבחים (המיוחדים במיניהם) הם על הרש"ר זצ"ל (שכבודו מבלי משים לב לא נזהר מלפגוע בכבודו, למרות היותו גדול מוערך על כל גדולי ישראל בכל הדורות שאחריו, מכל הזרמים, אפילו על הגר"ח זוננפלד ועל הרב"ב בעל הברכת שמואל) והביקורת הם על אלו שמנסים לתלות הכל בשיטת הרב הירש. שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ד באב ה'תשע"ג, למניינם 23:19, 21 ביולי 2013 (UTC)

אני עדיין עומד בדעתי שההבדל בינו לבין שלמה קרליבך אינו כזה מהותי כמו שאתם מנסים לומר, ואני לא חושב שזו פגיעה בכבודו, ואדרבה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ד באב ה'תשע"ג • 23:23, 21 ביולי 2013 (UTC)

ההבדל

ההבדל, במחכ"ת, הוא מאד פשוט. הנה דוגמא, ידועה דעתו של (סבי), הגר"א, בעניין צמצום כפשוטו (מופיעה בפירושו לספרא דצניעותא). כל מי שלמד ולו במעט את סוגיית אחדות ה' בתורת החסידות מבין את החומרא שיש בשיטה זו. ידוע לכל הביטויים החריפים של אדמו"ר הזקן ורבותינו נשיאנו נגדה. עם זאת, הגר"א מובא ע"י הרביים בכבוד הכי גדול, תוך שדנים בדבריו וכיוצא בזה. מדוע? - פשוט, כי גם אם זו טעות בהשקפה - זה לא טעות במעשה.

ואם תתקומם מול ההשוואה לגר"א. וא"ת ששם השיטה היא רעיונית ללא השלכות מעשיות - נו, הנה עוד דוגמא. כמה כאב גרמה לרבי השיטה הידועה של "אתחלתא דגאולה" - הציונות הדתית? כמה מאמצים השקיע הרבי בשביל לבאר את השלילה שבדבר? כמה נזקים עשתה שיטה-סטיה זו? ("הביאור היחידי שמצאתי לע"ע לנפילת קרבנות באה"ק" - ממכתב תשכ"ט). עכשיו, שימו לב באיזה רמת קירבה מתייחס הרבי לרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא (!!!). באיזה הערכה מתקבל הרב אברהם שפירא - הרב הראשי וראש ישיבת "מרכז הרב" - הקודקוד העליון של הציונות הדתית. אילו יחסים מופלאים שררו בין הרבי לבין הרב מרדכי אליהו - ציוני דתי נלהב. ולמותר לציין את היחס לרב שלמה יוסף זוין - שאף הוא דגל (לפחות תקופה מסויימת) באתחלתא דגאולה. (ובשיחה מקיץ תשכ"ז הרבי מזכירו בהתוועדות כ'בעל שכל ישר' ש'משום מה' דוגל בכך....

אתם מתארים לעצמכם את ש.ק. מתקבל בקירבה? ליחידות? זוכה לתוארים? מה ההבדל? שניהם טועים, לא? האם עדיין לא מובן ההבדל בין השקפה מוטעית (שאצל הרש"ר לאו דווקא שזו השקפה מוטעית, רק השימוש בה כעת אינו נכון}, לבין עבירה בפרהסיא על שולחן ערוך.

הבה ונשים לב לפרט יותר מעניין: בספר אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה מגולל זושא וולף מסכת מופלאה של יחסי קירבה בית רבותינו הקדושים לגדולי תלמידיו של הרב הירש, נושאי דגל "תורה עם דרך ארץ", רבנים-ד"ר למהדרין, שהעמידו דורות שכאלו: הרבנים הילדסהיימר, ברויאר, במברגר ועוד ועוד. האם יש בכך הסכמה עם השיטה? חלילה! הרבי נ"ע לחם ששיטתם לא תשלוט באגודת ישראל, ומשראה שהם הופכים לבעה"ב שם - פרש מאגו"י! (כמבואר בקונט' התייסדות אגודת ישראל - וראה בארוכה בס' מקטוביץ' ועד ה' אייר לרב צבי וינמן שליט"א, ירפאהו ה' מהרה). אבל למרות ההשקפה הבעייתי - כיוון של גופי תורה לא עברו ולא חינכו לעבור - קיבלם בשיא ההערכה.

מדוע היחס לקרליבך הי' שונה לגמרי?! כי יש הבדל בין בעי' השקפתית - לבעי' מעשית.

וה' יכפר בעד כל עמו ונזכה מהרה לגאולה שלימה. ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - ט"ו באב ה'תשע"ג - 09:13, 22 ביולי 2013 (UTC)