סוניה רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
מרת '''סאניה רוזנבלום''' נולדה בכ[[תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]].
מרת '''סאניה רוזנבלום''' נולדה ב[[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]].


ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "[[נשמה]] מעלמא דדוכרא".
ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "[[נשמה]] מעלמא דדוכרא".
שורה 10: שורה 10:
ב[[תרפ"א]] שידך אותה [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]].
ב[[תרפ"א]] שידך אותה [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]].


בשנת [[תרצ"ה]] נאסר בעלה ויחד גורשו ל[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}, שם השתכנו ב[[תל אביב]].
בשנת [[תרצ"ה]] נאסר בעלה ויחד גורשו ל[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}, שם השתכנו ב[[תל אביב]], בשנת [[תש"ו]] הגיע אימה מרת שיינדל ל[[ארץ ישראל]], ועד שנת [[תש"ל]] השתכנה בביתה.


בשנת [[תש"ו]] הגיע אימה מ' שיינדל ל[[ארץ ישראל]], ועד שנת [[תש"ל]] השתכנה בביתה.
בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ב[[הצ'רטר הראשון]], ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת [[תשכ"ו]] הגיע אחיה, [[הרש"ג]] לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש.


בשנת [[תשכ"ו]] הגיע אחיה, [[הרש"ג]] לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש.
נפטרה ב[[ד' אדר]] [[תשל"ד]]. [[הרבי]] ניחם אז את [[הרש"ג]] ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה.
 
בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ב[[הצ'רטר הראשון]].ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות.
 
בד' [[אדר]] [[תשל"ד]] נפטרה. [[הרבי]] ניחם אז את [[הרש"ג]] ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה (מי יאמר, מתי וכו').


[[קטגוריה:נשים|רוזנבלום סוניה]]
[[קטגוריה:נשים|רוזנבלום סוניה]]

גרסה מ־01:15, 6 ביולי 2013

מרת סאניה רוזנבלום נולדה בכ"ט תמוז תרנ"ו לאביה הרב מנחם מענדל גוראריה.

בי"ט כסלו תרע"ו ראתה לראשונה את אדמו"ר הרש"ב, לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "נשמה מעלמא דדוכרא".

מסופר עליה שפעם היתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר כ"ק אדמו"ר הרש"ב מאמר, בחדר שבו היה אומר חסידות, והיא עמדה מחוץ לדלת והאזינה, כשראה זאת אחד החסידים חרה לו הדבר שאשה עומדת ומקשיבה לאמירת מאמר והעיר על כך לרבי, אך הרבי ביטל אותו ואמר: הנח לה, היא מבינה חסידות אפילו יותר ממך... הייתה מהנשים היחידות (גם בת דודתה לאה קרסיק) שנכנסו ליחידות אצל הרבי הרש"ב.

בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' ישראל לוין (נעוולער), ר' חיים שאול ברוק ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי החסידים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי היתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל.

בתרפ"א שידך אותה אדמו"ר הריי"צ עם ר' חיים יוסף רוזנבלום.

בשנת תרצ"ה נאסר בעלה ויחד גורשו לארץ הקודש[כלומר?], שם השתכנו בתל אביב, בשנת תש"ו הגיע אימה מרת שיינדל לארץ ישראל, ועד שנת תש"ל השתכנה בביתה.

בשנת תשכ"א נסעה לרבי בהצ'רטר הראשון, ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת תשכ"ו הגיע אחיה, הרש"ג לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש.

נפטרה בד' אדר תשל"ד. הרבי ניחם אז את הרש"ג ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה.