אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תיקון קישורים) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מנהג חב"ד == | == מנהג חב"ד == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קלבריה]]}} | |||
מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מ[[קלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.}} | מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מ[[קלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.}} | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־23:52, 9 באפריל 2013
אתרוג, הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
מנהג חב"ד
| ערך מורחב – קלבריה |
מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מקלבריה, שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.[1]
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.