הבדלים בין גרסאות בדף "נחום טוביה מפירטין"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול להצ"צ{{הערה|[[ספר בית רבי]] ח"ג פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]. | הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול להצ"צ{{הערה|[[ספר בית רבי]] ח"ג פ"י.}}, ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] ולאחר מכן לאחיינו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]. | ||
| − | כאשר הי' מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא הי' חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הי' מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | + | כאשר הי' מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא הי' חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הי' מרוצה ממסכתות אלו. הרשב"ץ התבטא עליו שהוא קליפה של ר' הלל מפאריטש |
| + | {{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}. | ||
בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[רצ'יצ'א]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קיוב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; ובט"ז [[כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן. | בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] בעיירה [[רצ'יצ'א]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קיוב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; ובט"ז [[כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן. | ||
גרסה מ־16:38, 3 באפריל 2013
הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה חסיד וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.
בצעירותו הי' 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נישא לבתו של החסיד ר' שלמה פריידעס.
הי' מקושר גדול להצ"צ[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לגיסו, רבי יהודה לייב שניאורסון ולאחר מכן לאחיינו רבי שלמה זלמן שניאורסון.
כאשר הי' מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא הי' חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא הי' מרוצה ממסכתות אלו. הרשב"ץ התבטא עליו שהוא קליפה של ר' הלל מפאריטש [3].
בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רצ'יצ'א; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקיוב להתרפאות[4]; ובט"ז כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.
לקריאה נוספת
- למעלה מעשרה טפחים, דיקיונו של רנ"ט, בתוך סיפורי התגלות חסידיים, פישל שניאורסון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר בית רבי ח"ג פ"י.
- ↑ מאמר מרנ"ט.
- ↑ ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
- ↑ ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ
