דמי מעמד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם '[[נפנה]]' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.
+==שמו==
+הסיבה שנתינת מעות אלו נקראת בשם מעמד היא היות ומעמד הוא מלשון מעמיד. ממונו של אדם מעמידו על רגליו, היות והוא יכול לקנות בזה את חיי נפשו, ממילא כאשר הוא נותן זאת לרבי, בדרך ממילא מתנשאים כל שאר העניינים.
+בכך שעניינו של המעמד מתבטא דווקא ברגל ישנו עניין נוסף: באדם יש שכל ורגש, ישנו אדם המקושר לרבי מצד שכלו, וישנו מצד הרגש נפשו, אולם רגל אינה שכל ואינה רגש, אלא היא מסמלת התקשרות לרבי בדרך של קבלת עול ומסירות נפש.
 ==מוזכר בתניא==
@@ שורה 15: / שורה 21: @@
 באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת צדקה לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו.."
 באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' – וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שבאה"ק ת"ו, וואס באמת איז א רבי – אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער באה"ק ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שבאה"ק ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות – בפנימיות הוא באה"ק ת"ו).
 ==ביטויים מיחודים מהרבי==
+"בשעת אז ווען איר פארט וועגן מעמד, פארט מיט אייך מיט עצמות ומהות א"ס ב"ה". [תרגום חופשי = בשעה שאתם נוסעים אודות מעמד, נוסעים יחד עם עצמות ומהות א"ס ב"ה]
+(משיחת ש"פ שמיני, תשי"ב סט"ז)
+"המכ' מועה"מ (ועד המעמד), (הוא) גמ"ח עם עצמו וכב"ב [וכל בני ביתו] שי'".
+(אג"ק כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קכ"ט)
 חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודע עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם ע"ז ג"כ.
 (אג"ק כ"ק אד"ש מה"מ חלק כ"א עמ' ס"ח)
@@ שורה 31: / שורה 48: @@
 ...ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* ע"ד גודל המעשה על צדקה בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז.
 (לקו"ש חלק י"ט עמ' 475)
+"דער געשמאק פון [=התענוג של] לחם מן השמים איז אין [=הוא בכסף] מעמד געלט".
+(אג"ק אדמו"ר הריי"צ, ח"ט ע' קע"ז)
 ==בפועל ממש==