ריגה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
==רב ראשי ללטביה== | ==רב ראשי ללטביה== | ||
הרב מרדכי גלאזמן הינו כיום רבה הראשי של מדינת לטביא, ומשמש כשליח הרבי שליט"א לעיר ריגא. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־06:04, 23 בספטמבר 2012
עשרות משפחות חסידי חב"ד התגוררו בעיר ריגא שבלטביה. בעיר היו גם בתי כנסת חב”ד ועשייה חב”דית עניפה. קהילה זו זכתה ואדמו"ר הריי"צ התגורר בה מספר שנים. רבים מגדולי החסידים היו בני הקהילה הזאת.
אך כל זה נגדע לאחר שהקומוניסטים תפסו את השלטון בלטביה והחלו ברדיפות הדת. אם לא די בכך, הרי ששנה לאחר מכן כבשו הנאצים את לטביה, והשלימו את המלאכה האיומה.
הקהילה המפוארת הושמדה כלא הייתה. גברים, נשים וטף הושמדו, וכמעט ולא נותר מהם זכר. רק בודדים שרדו, וגם מהם כמעט ואיש אינו נמצא עמנו כיום. רק בודדים עדיין חיים עמנו ואוצרים בתוכם את הזכרונות מאחת הקהילות החב”דיות היותר נכבדות בדור שלפני המלחמה.
קהילת חב"ד בריגה
לאחר פרשת המאסר והגאולה בשנת תרפ"ז, יצא אדמו”ר הריי”צ את רוסיה ועבר להתגורר בריגא.
בשנים תר"פ - תר"צ מנתה קהילת ליובאוויטש בריגא עשרות רבות של משפחות. המשפחות היו מפוזרות בכל רבעי העיר, וכן גם בעיירות מסביב. ברחוב אליאס בו היה בניין ארוך ובו שלושת “הרייסישע מניינים”, המניינים החבד”יים לסוגיהם: המניין הראשון של חסידי קופוסט. המניין השני של חסידי ליאדי, והמניין השלישי של חסידי ליובאוויטש. האחרון היה גם המרכז של חסידי ליובאוויטש בריגא.
מניין חב”די נוסף היה היה בבית כנסת ברחוב מארייאס, ונקרא ‘מניין באזאר ברג’. במניין זה התפלל הרב מרדכי דובין, ציר ה”סיים” הלטבי והשתדלן הנודע.
מידי מוצאי שבת היתה מתקיימת סעודת מלווה מלכה, והיא היתה בגדר חוק ולא יעבור. רבים מהחסידים היו מתאספים באחד הבתים, סועדים ומתוועדים.
יום י"ט בכסלו היה יום חג בריגא. היו עורכים התוועדויות בכל בתי הכנסת, גם באלו שאינם חב”דיים, ולאחר מכן היו כולם מגיעים לבית הכנסת המרכזי ברייסישע מניינים. המתוועד המרכזי היה החסיד הנודע ר’ איצ’ה דער מתמיד (כשלא היה בעיר, אזי התוועד החסיד הרב מרדכי חפץ). בכלל, ראש המתוועדים בריגא היה ר’ איצ’ה דער מתמיד”.
ריגא מלאה הייתה בדמויות של חסידים, למדנים, בעלי עבודה ובעלי תריסין.
בין השאר היו: החסיד ר’ ישראל משה פרידמן שהיה מתפלל כל יום עד השעה שלוש אחר הצהרים, ורק אז פונה לענייניו; או החסיד ר’ זלמן יצחק שהיה סגי-נהור. לבית הכנסת הוא היה מגיע בלוויית אחד החסידים, ויחדיו היו מתיישבים לסדר לימוד. החסיד היה מקריא מתוך הגמרא, ור’ זלמן יצחק היה מתקנו אפילו אם שגה באות אחת. הרב יצחק דובוב ששימש כמה שנים כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים", ויצא מריגה בשנת תרפ"ח. הרב מרדכי חפץ הי”ד מראשי ארגון “אחות תמימים”, וכן את הרב יחזקאל פייגין הי”ד, מזכירו של אדמו”ר הריי”צ. ר’ אליהו חיים אלטהויז, אף הוא מראשי ארגון ‘אחות התמימים’, ר’ אברהם אליהו אשרוב, ר’ יחזקאל הימלשטיין הי”ד, שכיהן כמשגיח בתומכי תמימים ליובאוויטש, ר’ צבי גאר הי”ד, שהיה בעל תפילה בעל קול מיוחד שעורר את כולם ברגש שלו; ר’ שמעון בלינער הי”ד, נכדו של ר’ מיכאל דער אלטער המשפיע ב’תומכי תמימים’ בליובאוויטש. ר’ מיכאל פיזוב ע”ה” והרב נתן נטע ברכהן.
בין עסקני הציבור החב”דיים בריגא, היה החסיד המפורסם ר’ מרדכי דובין הי”ד. חסיד נלהב שבשתדלנותו הנועזת הצליח לעשות טובות לרבבות יהודים מכל החוגים.
מלחמת העולם השניה
בקיץ ת"ש, במסגרת ההסכם בין שני הרודנים הצוררים היטלר וסטאלין, השתלט הצבא האדום על לטביה ללא קרב. ב”בחירות” שנעשו לאחר מכן, “זכו” הקומוניסטים ולטביה ‘התקבלה’ כרפובליקה נוספת של ברית המועצות.
זמן קצר לאחר מכן, החל גל של הלאמות רכוש וטיהורים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי. בתוך שנה נהרגו, גורשו או ברחו מן המדינה מאות אלפי אזרחים ובהם יהודים רבים.
לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם ישיבת חב"ד המצב הפוליטי היה מורכב. מצד אחד הקומוניסטים לא רדפו מלחמת חורמה כנגד יהודים שקיימו מצוות, ומאידך - הם הגלו יהודים רבים, ובהם חסידי חב”ד, למחנות עבודה בסיביר.
בעקבות זאת ביקש אדמו”ר הריי”צ שהתמימים ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני). שתי קבוצות הבריחו את הגבול לוילנא בירת ליטא, שם קיבלו ויזה למדינות הודו סין מהשגריר היפני. אולם בבואם לצאת מוילנא, פגע ברכבת שלהם פגז ישיר, ורובם נהרגו.
בחודש סיון תש”א הגיעו הנאצים לפאתי לטביה, ובניגוד להסכמים המוקדמים, הם כבשו את המדינה בתוך ימים ספורים. בימים שקודם הכיבוש, החלה מנוסה רבתי של אזרחים. קהל רב צבא על הרכבות כדי לברוח לתוככי רוסיה ולרפובליקות אחרות בברית המועצות.
בין החסידים התעורר אז ויכוח לא פשוט - מה עדיף, קומוניסטים או פשיסטים? ההתלבטות היתה קשה. עוד טרם היו ידיעות ברורות על כך שהגרמנים משמידים את העם היהודי בכל המדינות שכבשו. יהודי לטביה ידעו רק זאת שהנאצים הפשיסטים שונאים יהודים, אבל מאידך, הקומוניסטים לא מאפשרים לשמור מצוות ורודפים במלחמת חרמה אחר החסידים, ולעתים אף מוציאים מהם להורג.
היו שאמרו כי חייבים לברוח על מנת שלא ליפול בידיהם של הנאצים; כמה מהחסידים טענו שבריחה לתוך ברית המועצות אינה הצלה אלא צרה, כיון שהקומוניסטים רודפים את היהודים. בין המצדדים בהישארות בלטביה היו ר’ איצ’ה דער מתמיד, הרב רפאל כהן, ועוד רבים.
[באותם ימים הוברח מכתב של אדמו”ר הריי”צ ללנינגרד בו כתב לברוח אפילו לרוסיה הקומוניסטית. הכוונה המקורית היתה לחסידי המדינות הבלטיות, ובהן לטביה ופולין, אלא שמכתב זה לא הגיעה כנראה ללטביה]
כל אלה שנשארו נהרגו על קידוש השם. ר’ פול’ע שהיה רב נכבד, ביקש להציל את ספרי התורה מבית הכנסת. הוא טרם הספיק להימלט כשהנאצים העלו את בית הכנסת באש, ואף הוא נשרף כשספר תורה בידיו.
קהילת חב"ד בריגא מתגבשת מחדש
לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע ברכהן לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה
כשהרב ברכהן חזר לריגא מולדתו לאחר המלחמה, הוא מצא ריגא אחרת. 90.000 מיהודי ריגא נספו בשואה. יחד עם הנאצים פעלו גם לטבים אנטישמים רבים שראו בנאצים משחררים מעול השלטון הסובייטי, והם התגייסו ליחידות צבא גרמניות וסייעו בהרג היהודים.
לאחר המלחמה החלו יהודים מעטים לחזור לעיר טיפין טיפין. יהודים אלו נמלטו מן העיר בעת הכיבוש הנאצי אל חבלי הארץ תחת השלטון הרוסי. את הזוועה שהם - ובתוכם הרב ברכהן - גילו, קשה לתאר: בתי הכנסת נשרפו, בתי היהודים נשדדו. למרות החורבן הנורא, אט אט נפתח בית כנסת והקהילה היהודית החלה להיבנות מחדש תחת פיקוח רוסי.
ברבות הימים חזרו לעיר כחמש עשרה משפחות של חב"ד בהם: ר' זלמן פרידמן, ר' שאול פבזנר, ר' אברהם גודין, ר' מיכאל פיזוב, ר' מרדכי אהרן פרידמן, ר' שלמה פייגין, ר' ישראל קונסון.
בעקבות זאת נפתחו מחדש שני בתי כנסת חב"ד, אלא שאלו נסגרו בשנים יותר מאוחרות על ידי הקומוניסטים. גם בשנים בהם שערי בתי הכנסת היו פתוחים, פחדו לבוא להתפלל בבית כנסת, והתפללו במניינים חשאיים שהתקיימו בבתים. רק לאחר שסטלין מת התחלו לבוא שוב אל בית הכנסת.
פרויקט מיוחד היה בניית המקווה. כל אחד מהחסידים נתן חמשת אלפים רובל, סכום גדול באותם ימים, וכך נבנה מקווה חדש לטובת יהודי העיר.
הסתלקות הריי"צ נודעה רק לאחר שלוש שנים
הניתוק מהעולם המערבי בכלל ומחסידי חב"ד מחוץ לברית-המועצות בפרט, גרם לכך שחסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל לא ידעו במשך תקופה ארוכה על הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
שמע הבשורה נודע לאנ"ש בריגא דרך שידור רדיו מחוץ לארץ. אחד החסידים שמע על הרבי הנוכחי, וכך הבין כי אדמו"ר הריי"צ הסתלק ובמקומו מונה חתנו. היה זה רק בשנת תשי"ג, שלוש שנים לאחר ההסתלקות.
רב ראשי ללטביה
הרב מרדכי גלאזמן הינו כיום רבה הראשי של מדינת לטביא, ומשמש כשליח הרבי שליט"א לעיר ריגא.