חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף
(ונוצר תאנה יאכל פריה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. | '''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. | ||
=== חוב גמור === | === חוב גמור === | ||
ב[[היום יום]]<REF>כ"ב [[טבת]].</REF> כתוב: כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם. | ב[[היום יום]]<REF>כ"ב [[טבת]].</REF> כתוב: כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם. | ||
=== על מי מוטל המצווה === | === על מי מוטל המצווה === | ||
| שורה 10: | שורה 7: | ||
[[הרבי]] מבהיר בשיחות, שכיום ה[[מצווה]] היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום. | [[הרבי]] מבהיר בשיחות, שכיום ה[[מצווה]] היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום. | ||
== מתי חלה המצווה == | == מתי חלה המצווה == | ||
כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בן שבע שנים הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה. | כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בן שבע שנים הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה. | ||
| שורה 19: | שורה 14: | ||
== ראה עוד == | == ראה עוד == | ||
*[[מבצע חינוך]] | *[[מבצע חינוך]] | ||
*[[ילדי ישראל]] | *[[ילדי ישראל]] | ||
*[[תלמוד תורה]] | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*פלפול אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/1/13&search=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA ליקוטי שיחות] | *פלפול אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/1/13&search=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA ליקוטי שיחות] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | ||
גרסה מ־08:51, 17 ביולי 2012
חינוך היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות.
חוב גמור
בהיום יום[1] כתוב: כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.
על מי מוטל המצווה
ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך עצמו.
הרבי מבהיר בשיחות, שכיום המצווה היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.
מתי חלה המצווה
כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בן שבע שנים הורה לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה.
יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו אדמו"ר רהש"ב בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך. [2].
ראה עוד
קישורים חיצונים
- פלפול אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, ליקוטי שיחות