הונאה בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - | '''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל. | ||
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור. | וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור. | ||
גרסה מ־10:21, 6 ביולי 2012
ענין האונאה בנפש האדם הוא - שהיצר הרע מפתה את האדם לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בקליפת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל באלוקות, מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.[1]