הונאה בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - ש[[היצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - שה[[יצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.  


וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.  

גרסה מ־10:21, 6 ביולי 2012

ענין האונאה בנפש האדם הוא - שהיצר הרע מפתה את האדם לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.

וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בקליפת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל באלוקות, מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.

ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.[1]

הערות שוליים

  1. אור התורה' ויקרא ח"ד בהר ע' א' קלג.