מאיר רפאל'ס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה קלה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בעיצומם של ימי מלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]], נעשה ר'מאיר לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], וזאת בעקבות שני מעשיות שהיה עד להם, וכפי שסיפר [[אדמו"ר הרש"ב]]: | בעיצומם של ימי מלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]], נעשה ר'מאיר לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], וזאת בעקבות שני מעשיות שהיה עד להם, וכפי שסיפר [[אדמו"ר הרש"ב]]: | ||
אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} | אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} ש[[אדמו"ר הזקן]] שלחה אליו על מנת שר' מאיר יעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים מצא את בעלה האובד (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא. | ||
המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל | המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל [[אדמו"ר הזקן]] בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוך כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר מאמר חז"ל 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדמו"ר הזקן נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ונעשה לחסידו המובהק<REF> הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.</REF>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־23:43, 4 ביולי 2012
הרב מאיר רפאל'ס היה מנכבדי העיר ווילנא, ומפרנסיה.
בעיצומם של ימי מלחמת המתנגדים בחסידות, נעשה ר'מאיר לחסיד של אדמו"ר הזקן, וזאת בעקבות שני מעשיות שהיה עד להם, וכפי שסיפר אדמו"ר הרש"ב:
אשה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עגונה שאדמו"ר הזקן שלחה אליו על מנת שר' מאיר יעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים מצא את בעלה האובד (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.
המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל אדמו"ר הזקן בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוך כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר מאמר חז"ל 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדמו"ר הזקן נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ונעשה לחסידו המובהק[1].
הערות שוליים
- ↑ הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים (תורה), עמ' 144.