נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה.)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
{{לעריכה|אי דיוקים!}}
|-
! colspan="1" align="center" bgcolor="pink" |  הערך נמצא בשלבי עריכה
|-
|
דף זה נמצא בעבודה על-ידי אחד המשתמשים, ועל כן, רצוי להיוועץ עימו לפני ובעת עריכת שינויים בערך.
 
שימו לב! אם דף זה לא נערך כלל במשך שבוע, רשאי כל אחד להסיר את התבנית ולשנות את הערך על פי דעתו.
|}
<includeonly>[[קטגוריה:ערכים בעבודה]]</includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>


'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי, ומאמינה שהוא המשיח המוזכר בתנ"ך. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.   
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי, ומאמינה שהוא המשיח המוזכר בתנ"ך. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.   

גרסה מ־06:32, 22 באפריל 2012

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים!.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נצרות הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי, ומאמינה שהוא המשיח המוזכר בתנ"ך. נוסדה[1] בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.

מקור השם

שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי[2].

עיקרי האמונה

מעיקרי האמונה הנוצרית:

  • ראיית ה"אלוקות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת.
  • האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).
  • האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.

הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.

התייחסויות לנצרות

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת[3]. הרמב"ם[4] מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה[5].

בדברי הרבי

כאשר הרבי הציע את רעיון לעשות רגע של שתיקה בכל בתי הספר הגוים בארה"ב, היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על הקב"ה, גם על יסודות דתם הכפרנית, ונמצא שיש כאן הכשלה מצידנו. הרבי השיב מספר תשובות על כך,ובין השאר השיב שאין הגוים מצווים על היחוד, ולכן אין זה נקרא שאנו מכשילים אותם, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא במסכת עבודה זרה שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם כו' מבלי "להבדיל"[6].

קישורים חיצוניים

  • נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח

הערות שוליים

  1. אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.
  2. אברבנאל "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".
  3. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט.
  4. איגרת תימן בתחילתה.
  5. רמב"ם בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.
  6. בתשורה מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס