הבדלים בין גרסאות בדף "וגר זאב עם כבש"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | + | [[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערת שוליים|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ{{הערת שוליים|ויקרא כו ו.}}'. |
| − | |||
| − | המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'. | ||
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | ||
| − | אך כל זאת לפי דעתו של הרמב"ם שלעתיד עולם כמנהגו נוהג, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | + | אך כל זאת לפי דעתו של הרמב"ם שלעתיד 'עולם כמנהגו נוהג{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}', אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערת שוליים|כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. |
| − | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר שאף לפי שיטת הרמב"ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]]. | + | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} שאף לפי שיטת הרמב"ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]]. |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
גרסה מ־13:44, 21 במרץ 2012
בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם[1]. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ[2]'.
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
אך כל זאת לפי דעתו של הרמב"ם שלעתיד 'עולם כמנהגו נוהג[3]', אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ן[4] ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
הרבי מלך המשיח מסביר[5] שאף לפי שיטת הרמב"ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר בימות המשיח.
