גרשון חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גרשון חן.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הרב גרשון חן]]
[[קובץ:גרשון חן.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הרב גרשון חן]]
הרב '''גרשון חן''' (נולד בשנת [[תרמ"ו]] - נפטר ו' סיון [[תשל"ח]]) לאביו הרב [[דוד חן|דוד]] בעיירה [[רוגצ'וב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם היה מקורב לאדמו"ר [[הרש"ב]] ובביתו היתה אכסנייתו.
(בשנת [[תרס"ז]]) בעודו תלמיד בישיבה חלה המשגיח הרב [[זאב וולף לויטין]] ואדמו"ר ה[[ריי"צ]] מנהל פועל בישיבה מנהו למשגיח בישיבה.
[[קובץ:כתיק רייץ מינוי גרשון חן למשגיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''כתב המינוי מהרבי הריי"ץ'''
[[קובץ:כתיק רייץ מינוי גרשון חן למשגיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''כתב המינוי מהרבי הריי"ץ'''


שורה 11: שורה 7:


יוסף יצחק (-הרבי)]]  
יוסף יצחק (-הרבי)]]  
הרב '''גרשון חן''' (נולד בשנת [[תרמ"ו]] - נפטר ו' סיון [[תשל"ח]]) לאביו הרב [[דוד חן|דוד]] בעיירה [[רוגצ'וב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם היה מקורב לאדמו"ר [[הרש"ב]] ובביתו היתה אכסנייתו.
(בשנת [[תרס"ז]]) בעודו תלמיד בישיבה חלה המשגיח הרב [[זאב וולף לויטין]] ואדמו"ר ה[[ריי"צ]] מנהל פועל בישיבה מנהו למשגיח בישיבה.


עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם  [[יוסף רוזין|"הגאון  הרוגוצ'ובר"]].
עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם  [[יוסף רוזין|"הגאון  הרוגוצ'ובר"]].

גרסה מ־06:19, 11 בדצמבר 2011

הרב גרשון חן
כתב המינוי מהרבי הריי"ץ יום ד' ה' מ"ח. להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל הקאנטאר [=המשרד]. יוסף יצחק (-הרבי)

הרב גרשון חן (נולד בשנת תרמ"ו - נפטר ו' סיון תשל"ח) לאביו הרב דוד בעיירה רוגצ'וב. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שם היה מקורב לאדמו"ר הרש"ב ובביתו היתה אכסנייתו.

(בשנת תרס"ז) בעודו תלמיד בישיבה חלה המשגיח הרב זאב וולף לויטין ואדמו"ר הריי"צ מנהל פועל בישיבה מנהו למשגיח בישיבה.

עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם "הגאון הרוגוצ'ובר".

בשנת תרע"ג נשא את בתו של הרב חיים לייב איטקין ושנה לאחר מכן הפך להיות רבה של אלכסנדריה ואף פתח שם ישיבה בשם תומכי תמימים אלכסנדריה.

בשנת תרצ"ב עלה לארץ הקודש ונתמנה לאב"ד חיפה, ובשנת תשכ"ב נסע לשיכון חב"ד בירושלים וכיהן שם כרב עד לפטירתו בחג השבועות בשנת תשל"ח.



בשנת תער"ג נשא את בתו של הרה"ח הרה"ג ר' חיים לייב אטקין (גיסו של הרה"ח הרה"ג ר' מאיר שלמה ינובסקי חותנו של הרה"ח הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסאהן אביו של כ"ק רבינו זי"ע) שנפטר כשנתיים לפני כן, וירש את כסא רבנותו באלכסנדרייע של אוקריינה.

בהוראתו המפורשת של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הקפיד שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, ואדמו"ר נ"ע אף הורה לו דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.

בעיר זו היה איתן מושבו עד שנת תרצ"ב ועקר משם אך משעה שמלכות הרשעה הגבירה את רדיפותיה על הרבנים.

בתשעה באב תרצ"ג הגיע לאה"ק ת"ו ונתמנה לחבר בית-הדין בחיפה, שם כיהן עד שנת תשכ"ב שבה בשנה נקרא לקבל את רבנות שיכון חב"ד בירושלים ת"ו. ואף כאן למד דא"ח ברבים מדי שבת בשבתו, עד פטירתו בחג השבועות תשל"ח. תנצב"ה.