גרשון חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גרשון חן.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הרב גרשון חן]]
[[קובץ:גרשון חן.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הרב גרשון חן]]
רבי '''גרשון חן''' נולד בשנת [[תרמ"ו]] לאביו הרב [[דוד חן|דוד]] בעיירה [[רוגצ'וב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם היה מקורב לאדמו"ר [[הרש"ב]] ובביתו היתה אכסנייתו.
הרב '''גרשון חן''' (נולד בשנת [[תרמ"ו]] - נפטר ו' סיון [[תשל"ח]]) לאביו הרב [[דוד חן|דוד]] בעיירה [[רוגצ'וב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם היה מקורב לאדמו"ר [[הרש"ב]] ובביתו היתה אכסנייתו.


וכבר בצעירותו (בשנת [[תרס"ז]]) נתמנה למשגיח שם. עוד בהיותו שם נסמך מפי רבנים גאונים שבינם רבי [[יוסף רוזין]].
וכבר בצעירותו (בשנת [[תרס"ז]]) נתמנה למשגיח שם. עוד בהיותו שם נסמך מפי רבנים גאונים שבינם רבי [[יוסף רוזין]].
שורה 7: שורה 7:


בשנת [[תרצ"ב]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונתמנה לאב"ד [[חיפה]], ובשנת [[תשכ"ב]] נסע לשיכון [[חב"ד]] ב[[ירושלים]] וכיהן שם כרב עד לפטירתו ב[[חג השבועות]] בשנת [[תשל"ח]].
בשנת [[תרצ"ב]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונתמנה לאב"ד [[חיפה]], ובשנת [[תשכ"ב]] נסע לשיכון [[חב"ד]] ב[[ירושלים]] וכיהן שם כרב עד לפטירתו ב[[חג השבועות]] בשנת [[תשל"ח]].
הרה"ח ר' גרשון בן הרה"ח ר' דוד (בן הרה"ח ר' אברהם אהרן בן הרה"ח המפורסם ר' פרץ חן אבד"ק טשרניגוב) נולד ברוגצ'וב בשנת תרמ"ו. למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם היה מקורב לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ובביתו היתה אכסנייתו.
בשנת תרס"ז – והוא עודנו בחור בישיבה – חלה המשגיח הרה"ח הרה"ג ר' זאב וואלף לעוויטין (ר' וועליע), ופתקא נפקא ממוהריי"צ – שהיה אז ה"מנהל פועל" – בכתב יד קדשו, בזה הלשון:
    יום ד' ה' מ"ח.
    להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור
    השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה
    בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע
    להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר
    או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל
    הקאנטאר [=המשרד].
                        יוסף יצחק
עודנו בבחרותו נסמך להוראה מגדולי רבני חב"ד, שאת כתבי הסמיכה שכתבו אז אנו מפרסמים להלן (הרב חן נסמך גם מהגאון הרוגצ'ובי, אך כתב הסמיכה שלו לא נמצא בצרור הסמיכות).
בשנת תער"ג נשא את בתו של הרה"ח הרה"ג ר' חיים לייב אטקין (גיסו של הרה"ח הרה"ג ר' מאיר שלמה ינובסקי חותנו של הרה"ח הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסאהן אביו של כ"ק רבינו זי"ע) שנפטר כשנתיים לפני כן, וירש את כסא רבנותו באלכסנדרייע של אוקריינה.
בהוראתו המפורשת של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הקפיד שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, ואדמו"ר נ"ע אף הורה לו דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.
בעיר זו היה איתן מושבו עד שנת תרצ"ב ועקר משם אך משעה שמלכות הרשעה הגבירה את רדיפותיה על הרבנים.
בתשעה באב תרצ"ג הגיע לאה"ק ת"ו ונתמנה לחבר בית-הדין בחיפה, שם כיהן עד שנת תשכ"ב שבה בשנה נקרא לקבל את רבנות שיכון חב"ד בירושלים ת"ו. ואף כאן למד דא"ח ברבים מדי שבת בשבתו, עד פטירתו בחג השבועות תשל"ח. תנצב"ה.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חן גרשון]]

גרסה מ־06:07, 11 בדצמבר 2011

הרב גרשון חן

הרב גרשון חן (נולד בשנת תרמ"ו - נפטר ו' סיון תשל"ח) לאביו הרב דוד בעיירה רוגצ'וב. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שם היה מקורב לאדמו"ר הרש"ב ובביתו היתה אכסנייתו.

וכבר בצעירותו (בשנת תרס"ז) נתמנה למשגיח שם. עוד בהיותו שם נסמך מפי רבנים גאונים שבינם רבי יוסף רוזין.

בשנת תרע"ג נשא את ביתו של רבי חיים לייב איטקין ושנה לאחר מכן הפך להיות רבה של אלכסנדריה ואף פתח שם ישיבה בשם תומכי תמימים אלכסנדריה.

בשנת תרצ"ב עלה לארץ הקודש ונתמנה לאב"ד חיפה, ובשנת תשכ"ב נסע לשיכון חב"ד בירושלים וכיהן שם כרב עד לפטירתו בחג השבועות בשנת תשל"ח.


הרה"ח ר' גרשון בן הרה"ח ר' דוד (בן הרה"ח ר' אברהם אהרן בן הרה"ח המפורסם ר' פרץ חן אבד"ק טשרניגוב) נולד ברוגצ'וב בשנת תרמ"ו. למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם היה מקורב לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ובביתו היתה אכסנייתו.

בשנת תרס"ז – והוא עודנו בחור בישיבה – חלה המשגיח הרה"ח הרה"ג ר' זאב וואלף לעוויטין (ר' וועליע), ופתקא נפקא ממוהריי"צ – שהיה אז ה"מנהל פועל" – בכתב יד קדשו, בזה הלשון:

    יום ד' ה' מ"ח.
    להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור
    השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה
    בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע
    להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר
    או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל
    הקאנטאר [=המשרד].
                        יוסף יצחק


עודנו בבחרותו נסמך להוראה מגדולי רבני חב"ד, שאת כתבי הסמיכה שכתבו אז אנו מפרסמים להלן (הרב חן נסמך גם מהגאון הרוגצ'ובי, אך כתב הסמיכה שלו לא נמצא בצרור הסמיכות).

בשנת תער"ג נשא את בתו של הרה"ח הרה"ג ר' חיים לייב אטקין (גיסו של הרה"ח הרה"ג ר' מאיר שלמה ינובסקי חותנו של הרה"ח הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסאהן אביו של כ"ק רבינו זי"ע) שנפטר כשנתיים לפני כן, וירש את כסא רבנותו באלכסנדרייע של אוקריינה.

בהוראתו המפורשת של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הקפיד שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, ואדמו"ר נ"ע אף הורה לו דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.

בעיר זו היה איתן מושבו עד שנת תרצ"ב ועקר משם אך משעה שמלכות הרשעה הגבירה את רדיפותיה על הרבנים.

בתשעה באב תרצ"ג הגיע לאה"ק ת"ו ונתמנה לחבר בית-הדין בחיפה, שם כיהן עד שנת תשכ"ב שבה בשנה נקרא לקבל את רבנות שיכון חב"ד בירושלים ת"ו. ואף כאן למד דא"ח ברבים מדי שבת בשבתו, עד פטירתו בחג השבועות תשל"ח. תנצב"ה.