יעקב ישראל טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 115232 של 95.86.99.151 (שיחה)עברית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב ישראל | הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס''' (נכתב באידיש '''טשרקאס''') היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי לבתו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]] ע"ה. | ||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
על השידוך ביניהם מסופר כי בעת שביקר כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של רבי [[נחום | על השידוך ביניהם מסופר כי בעת שביקר כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של רבי [[נחום מצ'רנוביל]], [[רבינו הזקן]] הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם כ"ק [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהי' יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי כ"ק הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] הי' הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים הי' [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, בזה הלשון: "...למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש כ"ק אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] נ"ע שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ"ע. | ||
חתונתם של הרב יעקב ישראל | חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה התקיימה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה". | ||
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. | לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. | ||
אחרי מלחמת | אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. בשבת פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים כ"ק אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]]. | ||
בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר | בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר טשערקאס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דוב]] (בן הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]) שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]). | ||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
[[קובץ:מצבת טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב טברסקי]] | [[קובץ:מצבת טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב טברסקי]] | ||
ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל | ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס. | ||
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל | מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מטשרקאס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב מהורנסטייפל]] לעיירת זקנו [[טשרקאס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע לנכדו, – תפסוק אתה, אנו סומכים עליך". | ||
השיב הנכד רבי מרדכי דב | השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע לזקנו, בזה הלשון; | ||
-"...בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרה"ח הרה"צ ר' מרדכי דב | -"...בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרה"ח הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע. | ||
וכך היה, ביום [[א' סיון תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה בתו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ"ע, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל | וכך היה, ביום [[א' סיון תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה בתו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ"ע, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע. | ||
==הרבי מספר על ר' ישראל== | ==הרבי מספר על ר' ישראל== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בהתוועדות יו"ד [[שבט]] בשנת [[תשי"ד]] (1954), סיפר [[הרבי]], וזה לשונו: | בהתוועדות יו"ד [[שבט]] בשנת [[תשי"ד]] (1954), סיפר [[הרבי]], וזה לשונו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחנך יחד עם גיסו ר' יעקב ישראל | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחנך יחד עם גיסו ר' יעקב ישראל מטשרקאס אצל כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], שני הגיסים נהגו ללמוד יחדיו בעליית הגג. פעם החליטו להתחיל בסיגופים ולהתענות תעניות כדי שיהיה להם "גילוי אליהו". בגלל ריבוי הסיגופים הם נחלשו ולא היה בכוחם לעלות לעליית הגג ולכן היו לומדים בקומה התחתונה. באחד הימים נדבק אליהם ברנש אחד שגם רצה "גילוי [[אליהו]]". הוא החל לצום והיה עורך כל לילה "תיקון חצות" לקונן על גלות השכינה ולדרוש מהקב"ה "גילוי [[אליהו]]". לאחר שעברה תקופה מסויימת והברנש עדיין לא זכה ל"גילוי [[אליהו]]" היחל לטעון כלפי הגיסים: הרי כתוב בספרים שכשצמים כך וכך תעניות יש גילוי אליהו, והוא הרי צם כבר את כל התעניות ומדוע אין לו "גילוי [[אליהו]]"? | ||
כשראו הגיסים עם מי יש להם עסק, הם עלו לעליית הגג וכשהברנש הגיע לביהכנ"ס לערוך "[[תיקון חצות]]", שפכו עליו מים וצעקו "טהור, טהור, טהור". מאותו הזמן נחה דעתו של הברנש, הוא אמר: "כל מה שכתוב בספרים הוא אמת, משה אמת ותורתו אמת, והראייה שמהשמיים שפכו עלי מים. קויים בי 'ושפכתי עליכם מים טהורים' ובפירוש הכריזו עליי: 'טהור, טהור, טהור..."}}. | כשראו הגיסים עם מי יש להם עסק, הם עלו לעליית הגג וכשהברנש הגיע לביהכנ"ס לערוך "[[תיקון חצות]]", שפכו עליו מים וצעקו "טהור, טהור, טהור". מאותו הזמן נחה דעתו של הברנש, הוא אמר: "כל מה שכתוב בספרים הוא אמת, משה אמת ותורתו אמת, והראייה שמהשמיים שפכו עלי מים. קויים בי 'ושפכתי עליכם מים טהורים' ובפירוש הכריזו עליי: 'טהור, טהור, טהור..."}}. | ||
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל | נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה הי' הרה"ח מרדכי דב מהורנסטייפל, שעוד בחיי זקנו הי' אדמו"ר לאלפי חסידים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*נולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים. | *נולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים. | ||
*בנותיו: א) [[הרבנית חנה]]. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל.{{הערת שוליים|אם רבי [[מרדכי דובער | *בנותיו: א) [[הרבנית חנה]]. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל.{{הערת שוליים|אם רבי [[מרדכי דובער מהארנסטייפל]].}}. ד) ברכה. ה) חישע. ו) [[הרבנית שרה]] (השניה){{הערת שוליים|נישאה עם הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) [[הרבנית רבקה]]. (אשת כ"ק אאזמו"ר [[מהר"ש]]. ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
גרסה מ־10:00, 18 בנובמבר 2011
הרב יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס (נכתב באידיש טשרקאס) היה בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, והיה נשוי לבתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי; הרבנית דבורה לאה ע"ה.
חתונתו
על השידוך ביניהם מסופר כי בעת שביקר כ"ק אדמו"ר הזקן בביתו של רבי נחום מצ'רנוביל, רבינו הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם כ"ק המגיד ממעזריטש שאמר: שהמלך המשיח יהי' יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי כ"ק הרב המגיד ממעזריטש הי' הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים הי' אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, בזה הלשון: "...למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש כ"ק אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן נ"ע שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע.
חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה התקיימה בנוכחותו של אדמו"ר הזקן בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, ה' בשבט תקע"א שאמר באותה ההזדמנות מאמר חסידות ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה ליאדי, שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן.
אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. בשבת פרשת ראה תקצ"ו נערכו שמה נישואי בתו הרבנית חנה עם הרב יוסף יצחק בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים כ"ק אדמו"ר הצ"צ, הרב יעקב ישראל והרב מרדכי מטשערנאביל.
בשנת תרכ"א (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר טשערקאס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב מרדכי דוב (בן הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)) שנקרא על שם ר' מרדכי מטשערנאביל ואדמו"ר האמצעי).
הסתלקותו
בי"ג אלול תרל"ו, נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס.
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מטשרקאס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לעיירת זקנו טשרקאס, ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה ואמר לו, בזה הלשון: "יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, וחסידים לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר". "ועכשיו", אמר הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע לנכדו, – תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".
השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע לזקנו, בזה הלשון; -"...בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן הסתלקותכם, תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרה"ח הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע.
וכך היה, ביום א' סיון תרל"ו (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג אלול תרל"ו הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע.
הרבי מספר על ר' ישראל
בהתוועדות יו"ד שבט בשנת תשי"ד (1954), סיפר הרבי, וזה לשונו:
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התחנך יחד עם גיסו ר' יעקב ישראל מטשרקאס אצל כ"ק אדמו"ר הזקן, שני הגיסים נהגו ללמוד יחדיו בעליית הגג. פעם החליטו להתחיל בסיגופים ולהתענות תעניות כדי שיהיה להם "גילוי אליהו". בגלל ריבוי הסיגופים הם נחלשו ולא היה בכוחם לעלות לעליית הגג ולכן היו לומדים בקומה התחתונה. באחד הימים נדבק אליהם ברנש אחד שגם רצה "גילוי אליהו". הוא החל לצום והיה עורך כל לילה "תיקון חצות" לקונן על גלות השכינה ולדרוש מהקב"ה "גילוי אליהו". לאחר שעברה תקופה מסויימת והברנש עדיין לא זכה ל"גילוי אליהו" היחל לטעון כלפי הגיסים: הרי כתוב בספרים שכשצמים כך וכך תעניות יש גילוי אליהו, והוא הרי צם כבר את כל התעניות ומדוע אין לו "גילוי אליהו"?
כשראו הגיסים עם מי יש להם עסק, הם עלו לעליית הגג וכשהברנש הגיע לביהכנ"ס לערוך "תיקון חצות", שפכו עליו מים וצעקו "טהור, טהור, טהור". מאותו הזמן נחה דעתו של הברנש, הוא אמר: "כל מה שכתוב בספרים הוא אמת, משה אמת ותורתו אמת, והראייה שמהשמיים שפכו עלי מים. קויים בי 'ושפכתי עליכם מים טהורים' ובפירוש הכריזו עליי: 'טהור, טהור, טהור..."
.
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה הי' הרה"ח מרדכי דב מהורנסטייפל, שעוד בחיי זקנו הי' אדמו"ר לאלפי חסידים.
משפחתו
- נולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים.
- בנותיו: א) הרבנית חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל.[1]. ד) ברכה. ה) חישע. ו) הרבנית שרה (השניה)[2].
הערות שוליים
- ↑ אם רבי מרדכי דובער מהארנסטייפל.
- ↑ נישאה עם הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) הרבנית רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר מהר"ש. ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |