יהושע פישל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד. | פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד. | ||
היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים | היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים. | ||
מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי. | מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי. | ||
יש עדות אחת עכ"פ לכך ש[[אדמו"ר שליט"א]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' אברהם פריז - "[[אחד היה אברהם]]", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן שמבין לרוח הבחור החב"די, לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי". | |||
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון. | חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון. |
גרסה מ־05:45, 22 ביוני 2011
פרופסור יהושע פישל שניאורסון נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו הרב שניאור זלמן מסטארדוב שהיה נינו של אדמו"ר הצמח צדק.
אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת הנפש. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי חסידים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של בית רבי בלבד.
היה בקשר עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של אדמו"ר הריי"צ המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים.
מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.
יש עדות אחת עכ"פ לכך שאדמו"ר שליט"א הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' אברהם פריז - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן שמבין לרוח הבחור החב"די, לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי".
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "כוחה של סנגוריה", ספרי סיפורי חסידים כמו "סיפורי התגלות חסידיים", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "חיים גראביצער" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.
בצעירותו השתייך לציונות, אך בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן שוב להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך חב"ד.
נפטר בה' סיון, ערב חג השבועות בשנת תשי"ח.
התייחסויות הרבי לספריו
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו סיפורי התגלות חסידיים, קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו כוחה של סנגוריה, סייע לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.
ראו גם
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |