מי תמציות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מסיבה זו הצמח צדק מציע חילוק אחר: החילוק העיקרי הוא כמה הוא השטח המפסיק בין הנהר לקילוח המים. הסינון הטבעי של מחילות הארץ מועילים לזכך את המים ולהעניק להם חשיבות מי מעיין, רק כאשר הם עברו מרחק רב מהנהר, אך כאשר אדם חופר ליד הנהר ומקלחים שם מים, אין הם עוברים את הסינון הטבעי המתבקש. | מסיבה זו הצמח צדק מציע חילוק אחר: החילוק העיקרי הוא כמה הוא השטח המפסיק בין הנהר לקילוח המים. הסינון הטבעי של מחילות הארץ מועילים לזכך את המים ולהעניק להם חשיבות מי מעיין, רק כאשר הם עברו מרחק רב מהנהר, אך כאשר אדם חופר ליד הנהר ומקלחים שם מים, אין הם עוברים את הסינון הטבעי המתבקש. | ||
הצמח צדק, פוסק כך הלכה למעשה, ומסיים שחילוק זה, מבוסס על דבריו של [[אדמו"ר הזקן]] במאמר עלי באר ענו לה, "ואף שאין למדים מן הדרוש - עם כל זה, הדברים נכונים ומתקבלים". הוא גם מביא ספרי פוסקים{{הערה|שו"ת משכנות יעקב סוף סימן מ"ג}} שכתוב בהם כדבריו. ולמרות שיש האומרים הפוך{{הערה|לבושי שרד סוף הספר סעיף צ"ד.}}, יש לחלק אם החפירה היא בצד הנהר ממש או במרחק מסויים, וכן אם המים מקלחים או רק מטפטפים, ובצירוף שני הסברות יחד הוא םוסק שניתן לסמוך על דבריו על כל פנים לעניין איסור [[מים שאובים]] שהוא איסור מדרבנן | הצמח צדק, פוסק כך הלכה למעשה, ומסיים שחילוק זה, מבוסס על דבריו של [[אדמו"ר הזקן]] במאמר עלי באר ענו לה, "ואף שאין למדים מן הדרוש - עם כל זה, הדברים נכונים ומתקבלים". הוא גם מביא ספרי פוסקים{{הערה|שו"ת משכנות יעקב סוף סימן מ"ג}} שכתוב בהם כדבריו. ולמרות שיש האומרים הפוך{{הערה|לבושי שרד סוף הספר סעיף צ"ד.}}, יש לחלק אם החפירה היא בצד הנהר ממש או במרחק מסויים, וכן אם המים מקלחים או רק מטפטפים, ובצירוף שני הסברות יחד הוא םוסק שניתן לסמוך על דבריו על כל פנים לעניין איסור [[מים שאובים]] שהוא איסור מדרבנן{{הערה|1={{צצ|349|עמודים=ק"ע - קע"ב}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:טהרה]] | [[קטגוריה:טהרה]] | ||