אבימלך (מלך פלשתים): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שרשו ברוחניות היה מ[[חסד דקליפה]]. | שרשו ברוחניות היה מ[[חסד דקליפה]]. | ||
ענינו [[קליפה|בקליפות]] ו[[סט"א]] - הוללות וליצנות. | ענינו [[קליפה|בקליפות]] ו[[סט"א]] - הוללות וליצנות: כל אומה ולשון מ[[אומות העולם]] שרשה מקליפה רוחנית מסוימת. כך גם פלישתים, מלשון 'פלשת', כמו מבוי מפולש הפתוח ומפולש מכל צד - מעבר לעבר, כך גם ענין ההוללות והליצנות שאינו בא אלא רק - מצד פתיחות ה[[לב]] ביותר, בלי שום סיבה מהותית חיובית ל[[שמחה]], ולכן היא מ[[יסוד הרוח]] בקליפת ה[[נפש הבהמית]]. | ||
כל | כמו כל קליפה מ[[סטרא אחרא]], גם קליפה זו משתלשלת ונופלת ממקור מסוים ב[[קדושה]]: מדת ה[[חסד]] וה[[אהבה]] של אברהם אבינו, שהיא [[אהבה רבה]] להשם בשמחה ו[[תענוג]]ים ב[[[[אלקות]]]], אך בריבוי [[השתלשלות]] והדרדרות בא לידי נפילה גמורה בהוללות וליצנות, שהוא ההיפך ממש מאהבה רבה ודביקות באלקות. | ||
לעומת זאת יצחק אבינו שהוא ממדת ה[[גבורה]], ענינו לעצור בעד הפתיחות וההשתוללות הבלתי מבוקרת של קליפת פלשת. | |||
לכן כל ה[[באר מים|בארות]] - מקור מים חיים - אשר חפר אברהם וסתמום פלישתים ומלאום עפר (שהיא החומריות והגסות הסותמת ומכסה על גילוי אלקות), הנה, יצחק חוזר וחופר אותם ומתמודד עם קליפת פלישתים ואבימלך בראשם - ומנצחם. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
גרסה מ־13:07, 12 במאי 2011
אבימלך מלך פלישתים היה בתקופת אברהם אבינו ויצחק אבינו.
שרשו ברוחניות היה מחסד דקליפה.
ענינו בקליפות וסט"א - הוללות וליצנות: כל אומה ולשון מאומות העולם שרשה מקליפה רוחנית מסוימת. כך גם פלישתים, מלשון 'פלשת', כמו מבוי מפולש הפתוח ומפולש מכל צד - מעבר לעבר, כך גם ענין ההוללות והליצנות שאינו בא אלא רק - מצד פתיחות הלב ביותר, בלי שום סיבה מהותית חיובית לשמחה, ולכן היא מיסוד הרוח בקליפת הנפש הבהמית.
כמו כל קליפה מסטרא אחרא, גם קליפה זו משתלשלת ונופלת ממקור מסוים בקדושה: מדת החסד והאהבה של אברהם אבינו, שהיא אהבה רבה להשם בשמחה ותענוגים ב[[אלקות]], אך בריבוי השתלשלות והדרדרות בא לידי נפילה גמורה בהוללות וליצנות, שהוא ההיפך ממש מאהבה רבה ודביקות באלקות.
לעומת זאת יצחק אבינו שהוא ממדת הגבורה, ענינו לעצור בעד הפתיחות וההשתוללות הבלתי מבוקרת של קליפת פלשת.
לכן כל הבארות - מקור מים חיים - אשר חפר אברהם וסתמום פלישתים ומלאום עפר (שהיא החומריות והגסות הסותמת ומכסה על גילוי אלקות), הנה, יצחק חוזר וחופר אותם ומתמודד עם קליפת פלישתים ואבימלך בראשם - ומנצחם.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")