התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש: נראה שזה אותו ציור רק בגרסה איכותית יותר)
שורה 198: שורה 198:
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.


בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') תר"מ. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" השיג על-כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולעומת זאת חסידי ליובאוויטש נהגו לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.
בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמא התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') תר"מ. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" חלק על כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמא חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולעומת זאת חסידי ליובאוויטש נהגו לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.


[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.