אור אין סוף: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מלכות דאור אין סוף''' היא הבחינה האחרונה של אור אין סוף שלפני ה[[צמצום]] וזהו הנקרא [[עשר ספירות הגנוזות]] שב[[טהירו עילאה]]. על ידי הצמצום נמשך מלכות דאור אין סוף להיות בבחינת [[עתיק יומין]] ל[[אדם קדמון]].

"למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית" שהוא לשון ה[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תקוני זוהר, סוף תיקון נ"ז}} וה[[זוהר]]{{הערה|זוהר חדש, יתרו לד סע"ג}} המובא ב[[חסידות]] המתאר את התפשטות של [[אור אין סוף]] בכל ה[[עולמות]]{{הערה|ענין ה'מעלה' ו'מטה' שבאור אין סוף נתבאר בד"ה ויולך הוי' ובד"ה אדם כי יקריב שבהמשך תרס"ו. כפל הלשון - "למעלה מעלה" ו"למטה מטה" - נתבאר בד"ה ונחה תשי"ד (הוגה ונדפס בסה"מ מלוקט ח"ב)}}.

בכללות, הביאורים מתחלקים לב' ביאורים כללים: