קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{תפילה}} '''קריאת התורה''', היא בימי שני וחמישי ושבת קודש. הקריאה בימי שני וחמישי, היא תקנה שתיקן עזרא ה…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
ישנן שני דרגות של לימוד:
ישנן שני דרגות של לימוד:


== האור שבלימוד התורה ==
=== האור שבלימוד התורה ===


המדריגה הראשונה, שהיא כמזון ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.
המדריגה הראשונה, שהיא כמזון ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.


== האור שבנקודות והטעמים ==
=== האור שבנקודות והטעמים ===


מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף ברוך הוא]] ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי"ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו', והן כמו הנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי,שמפני זה לא נדרש שום דרש בטעמים, רק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]</REF>
מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף ברוך הוא]] ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי"ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו', והן כמו הנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי,שמפני זה לא נדרש שום דרש בטעמים, רק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]