מנחם מענדל כשר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[ורשה]] לרבי יצחק פרץ המיוחס ל[[רש"י]]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל [[משנה|שישה סדרי משנה]] בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את ה[[ירחון]] התורני "דגל התורה" בהוצאת [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], שהופיע בורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידו.
נולד ב[[ורשה]] לרבי יצחק פרץ המיוחס ל[[רש"י]]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל [[משנה|שישה סדרי משנה]] בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את ה[[ירחון]] התורני "דגל התורה" בהוצאת [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], שהופיע בורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידו.
   
   
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט.
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר{{מקור}}, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט.
   
   
בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה.
בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה.