תקיעת שופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
השופר ומצוות התקיעה בו הינו ענין עיקרי על פי פנימיות התורה בכלל ותורת החסידות בפרט וחסידות חב"ד במיוחד. | השופר ומצוות התקיעה בו הינו ענין עיקרי על פי פנימיות התורה בכלל ותורת החסידות בפרט וחסידות חב"ד במיוחד. | ||
'''תקיעת שופר''' הוא קול [[פשוט]], ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים שאפשר למצא בכלי נגינה אחרים ומבטא את קולו הפשוט של כל [[יהודי]], הבוקע מ[[פנימיות]] [[לב|ליבו]] ופונה לקדוש ברוך הוא כ[[בן]] ל[[אב]]יו בצעקה פנימית שלמעלה מדיבור | '''תקיעת שופר''' הוא קול [[פשוט]], ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים שאפשר למצא בכלי נגינה אחרים ומבטא את קולו הפשוט של כל [[יהודי]], הבוקע מ[[פנימיות]] [[לב|ליבו]] ופונה לקדוש ברוך הוא כ[[בן]] ל[[אב]]יו בצעקה פנימית שלמעלה מדיבור "אבא הצילני". | ||
בפרט ב[[חודש אלול]] - [[חודש]] ה[[רחמים]] וה[[סליחות]]. תקיעת השופר גבוהה מ[[דיבור]], שמגיע רק מ[[חיצוניות]] ה[[אדם]]. | בפרט ב[[חודש אלול]] - [[חודש]] ה[[רחמים]] וה[[סליחות]]. תקיעת השופר גבוהה מ[[דיבור]], שמגיע רק מ[[חיצוניות]] ה[[אדם]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
עשה בן המלך דרך ארוכה עד שהגיע למדינתו ולעיר הבירה עד לחצר המלך. אך נדהם לגלות, שהוא בצרה אמיתית: בבגדיו הבלויים, בשערו הפרוע ובמראו הגס, אף אחד לא זהה אותו, ולא אפשרו לו להיכנס. | עשה בן המלך דרך ארוכה עד שהגיע למדינתו ולעיר הבירה עד לחצר המלך. אך נדהם לגלות, שהוא בצרה אמיתית: בבגדיו הבלויים, בשערו הפרוע ובמראו הגס, אף אחד לא זהה אותו, ולא אפשרו לו להיכנס. | ||
הוא רצה לומר לשומרים, שהוא הנסיך | הוא רצה לומר לשומרים, שהוא הנסיך האבוד, אבל, אוי! הוא שכח את שפת המדינה... איך מדברים בארמון המלך... | ||
בן המלך ניצב לפני הארמון קרוב קרוב לאביו המלך, אך אין לו דרך להגיע בפנים... | בן המלך ניצב לפני הארמון קרוב קרוב לאביו המלך, אך אין לו דרך להגיע בפנים... | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
נושא זה נדון בהרחבה רבה בתורת החסידות, ותמצית שבתמצית מובאת להלן. | נושא זה נדון בהרחבה רבה בתורת החסידות, ותמצית שבתמצית מובאת להלן. | ||
השופר הוא חלק עיקרי ב"הכתרת" הקב"ה למלך העולם, כמאמר רז"ל "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו’ ובמה בשופר". בכל שנה צריכים לעורר מחדש אצל הקב"ה | השופר הוא חלק עיקרי ב"הכתרת" הקב"ה למלך העולם, כמאמר רז"ל "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו’ ובמה בשופר". בכל שנה צריכים לעורר מחדש אצל הקב"ה כביכול את רצון המלוכה, וכדי לעורר רצון כזה יש לעורר תחילה נקודה של עונג בקיום העולם. כלומר: צריך שהקב"ה יתענג מקיומו של העולם, וכתוצאה מכך יתעורר בו הרצון למלוך עליו. | ||
כיצד מעוררים את העונג הזה? – על ידי השופר. תקיעת השופר מבטאת את הצעקה הפנימית של האדם אל הקב"ה, צעקה בלי מלים שפורצת מעומק הלב, והיא מגיעה עד פנימיותו ועצמותו של הקב"ה כביכול, ומעוררת בו עונג בקיומו של העולם. על ידי זה מתעורר אצל הקב"ה רצון חדש למלוכה, והוא נענה לבקשת עם ישראל: "מלוך על העולם כולו בכבודך". | כיצד מעוררים את העונג הזה? – על ידי השופר. תקיעת השופר מבטאת את הצעקה הפנימית של האדם אל הקב"ה, צעקה בלי מלים שפורצת מעומק הלב, והיא מגיעה עד פנימיותו ועצמותו של הקב"ה כביכול, ומעוררת בו עונג בקיומו של העולם. על ידי זה מתעורר אצל הקב"ה רצון חדש למלוכה, והוא נענה לבקשת עם ישראל: "מלוך על העולם כולו בכבודך". | ||