ידיעת השם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ידיעת הבורא''' היא תחום מחקרי ב[[יהדות]] העוסק בחקר ועיון בבורא. התחום מתחלק לשני סוגי ידיעות; ידיעת מציאותו (קיומו) וידיעת עניינו (מהותו). | '''ידיעת הבורא''' היא תחום מחקרי ב[[יהדות]] העוסק בחקר ועיון בבורא. התחום מתחלק לשני סוגי ידיעות; ידיעת מציאותו (קיומו) וידיעת עניינו (מהותו). | ||
על פי דברי ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ידיעת המהות אינה אפשרית לבן אנוש כנאמר | על פי דברי ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ידיעת המהות אינה אפשרית לבן אנוש כנאמר ב[[זוהר הקדוש]]: "לית מחשבה תפיסא ביה כלל", וחיזוק ההשגה בבורא הוא רק על ידי א. ידיעת ישותו. - כלומר וודאות קיומו המוחלט. ב. שלילת המהות - שלילת דברים שנרחקים מהבורא. | ||
כמשל לכך מביא [[הרמב"ם]] קבוצת אנשים שאינם יודעים מה היא ספינה. אחד יודע כי הוא לא בעל חי, השני יודע גם כי היא לא מעוגלת אלא מאונכת, השלישי יודע גם כי היא לא ביבשה | כמשל לכך מביא [[הרמב"ם]] קבוצת אנשים שאינם יודעים מה היא ספינה. אחד יודע כי הוא לא בעל חי, השני יודע גם כי היא לא מעוגלת אלא מאונכת, השלישי יודע גם כי היא לא ביבשה. ככל שמרבים לדעת שלילת מה שאינה, כך מתקרבים להשגתה. כך, להבדיל, מכיון שאין לנו כל השגה בבורא, כל השגתינו בו מתרכזת בשלילת המהות. | ||
לפי שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]], עיקר ההשגה בבורא היא על ידי החלק הראשון - ידיעת ישותו, ורק ב[[עולם הבא]] תהיה לנו את ההשגה במהותו. | לפי שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]], עיקר ההשגה בבורא היא על ידי החלק הראשון - ידיעת ישותו, ורק ב[[עולם הבא]] תהיה לנו את ההשגה במהותו. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==שלילת תוארים וכינויים== | ==שלילת תוארים וכינויים== | ||
לפי שיטת הרמב"ם, התוארים "הגדול הגבור והנורא" הנאמרים | לפי שיטת [[הרמב"ם]], התוארים "הגדול הגבור והנורא" הנאמרים בתפילת [[שמונה עשרה]], הינם תוארים הבאים לתאר שלילת מהותו. הגדול מסביר את שלילת הגבלותיו, הגבור שולל חולשה כל שהיא, וכן הלאה. | ||
ישנה שיטה אחרת, כי התוארים על הבורא באים לתאר את פעולותיו ומידת הנהגתו בעולם. | ישנה שיטה אחרת, כי התוארים על הבורא באים לתאר את פעולותיו ומידת הנהגתו בעולם. | ||