מוחין ומידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
===המוחין לעצמו מדות לזולת=== | ===המוחין לעצמו מדות לזולת=== | ||
המוחין אצל האדם הוא כח אישי, כלומר ענינה, ההבנה האישית שלו מה ואיך '''הוא''' מבין את העניין. (לא שייך להבין כי כך כתוב) | |||
לעומת זאת המדות מתייחסים לזולת כמו שהוא במציאותו מחוץ לאדם, ורגש האדם ענינו מה אני חש כלפיו. | |||
זה ההבדל אם אומרים "מוחין לעצמו" - הדגש הוא על הבנת האדם, משאין כן ב"מדות לזולתו" שמציאותו של הזולת קיימת והמידה עניינה התחושה כלפיה. | |||
שינוי זה מתבטא בכל הדרגות שבהם כדלקמן. | |||
'''מוחין''' | '''מוחין''' | ||
*"מהות המוחין" היא השגה והבנה שהאדם עצמו יבין את ההשכלה ואין לזה שייכות | *"מהות המוחין" היא השגה והבנה שהאדם עצמו יבין את ההשכלה ואין לזה שייכות לזולת. | ||
*"פעולת המוחין" להבין ולהשיג דבר שכל אין לזה צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה, לפעמים בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}} | *"פעולת המוחין" להבין ולהשיג דבר שכל אין לזה צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה, לפעמים בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}} | ||
זה שענין המוחין הם לא להשפיע לזולת כי אם לעצמו הוא לא רק ביחס לזולת שחוץ לאדם אלא אף ביחס לשאר כוחות האדם עצמו, שאין ענין המוחין | זה שענין המוחין הם לא להשפיע לזולת כי אם לעצמו הוא לא רק ביחס לזולת שחוץ לאדם אלא אף ביחס לשאר כוחות האדם עצמו, שאין ענין המוחין להשפיע בשאר כוחות הנפש. | ||
יתירה מכך שבשעה שמשכיל על כל הכוחות להיות בהעלם ואם איזה כח יתגלה ויתבטא וכו' יבלבל להשגת המוחין (והוא מפני שענין המוחין הוא מה אני מבין, כנ"ל ומציאותו של הזולת מפריעה להגיע לזה). | |||
'''מדות''' | '''מדות''' | ||
*"מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו לאוהבו או לשנאתו לרחם או להתחסד ושייך דווקא כשקיים זולת במציאות. | *"מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו לאוהבו או לשנאתו לרחם או להתחסד ושייך דווקא כשקיים זולת במציאות. | ||
*"התעוררות המדות" (כאברהם אבינו שהתעורר במידת החסד וציפה לאורחים) זה דווקא עם ישנו | *"התעוררות המדות" (כאברהם אבינו שהתעורר במידת החסד וציפה לאורחים) הרי זה דווקא עם ישנו זולת בעולם למי להתחסד, אז שייך להתעורר במידת החסד ברצון להתחסד איתו. | ||
*"פעולת המדות" (לרחם או להשפיע חסד) דווקא אם יש מציאות של זולת למי להשפיע בפועל(כאברהם אבינו שבזמן שלא מצא אורחים הצטער על אי מילוי מדת החסד). | *"פעולת המדות" (לרחם או להשפיע חסד) דווקא אם יש מציאות של זולת למי להשפיע בפועל(כאברהם אבינו שבזמן שלא מצא אורחים הצטער על אי מילוי מדת החסד). | ||