מקווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הרבי מלך המשיח " ב־" הרבי ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מי חייב בטבילה== | ==מי חייב בטבילה== | ||
לפי ההלכה יש מספר מצבים בהם חייבים בטבילה: | לפי ההלכה יש מספר מצבים בהם חייבים בטבילה: | ||
*נדה לאחר ימי נידתה | *נדה לאחר ימי נידתה טובלת במי מקווה ונטהרת ומותרת לבעלה. | ||
*מי שראה קרי - אמנם לפי המובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן פח}} בטלה תקנת עזרא, אך מובא בגמרא בברכות{{הערה|פרק מי שמתו.}} שכל המקפיד בטבילה זו מאריכים ימיו ושנותיו. | *מי שראה קרי - אמנם לפי המובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן פח}} בטלה תקנת עזרא, אך מובא בגמרא בברכות{{הערה|פרק מי שמתו.}} שכל המקפיד בטבילה זו מאריכים ימיו ושנותיו. | ||
*זב. | *זב. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
מטעמים אלו הייתה עדיפות לטבילה במעיין, שאין בו את החסרון של מי הגשם שבבורות ובמערות , שכן מי המעיין זורמים ומתחלפים, ואף לא את הבעיה ההלכתית שבנהרות. | מטעמים אלו הייתה עדיפות לטבילה במעיין, שאין בו את החסרון של מי הגשם שבבורות ובמערות , שכן מי המעיין זורמים ומתחלפים, ואף לא את הבעיה ההלכתית שבנהרות. | ||
===מנהגו של אבוה דשמואל=== | ===מנהגו של אבוה דשמואל=== | ||
אלא שעדיין ישנן בעיות הלכתיות אחרות, המשותפות הן לטבילה במעיין והן לטבילה בנהר (בנוסף על הבעיה בנהרות שהוזכרה לעיל), והעיקריות שבהן: א) חשש שתיווצר חציצה עקב הטיט שבנהר שעלול להיכנס בין אצבעות הרגליים. ב) הנהר הוא מקום גלוי, ויש חשש שהנשים יפחדו שיראו אותן, ולכן יטבלו בחיפזון ובלא שימת לב ראויה. | אלא שעדיין ישנן בעיות הלכתיות אחרות, המשותפות הן לטבילה במעיין והן לטבילה בנהר (בנוסף על הבעיה בנהרות שהוזכרה לעיל), והעיקריות שבהן: א) חשש שתיווצר חציצה עקב הטיט שבנהר שעלול להיכנס בין אצבעות הרגליים. ב) הנהר הוא מקום גלוי, ויש חשש שהנשים יפחדו שיראו אותן, ולכן יטבלו בחיפזון ובלא שימת לב ראויה. ומטעם זה אביו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] הכין לבנותיו מַפָּצִים [=מחצלאות] בנהר בו טבלו<REF>שבת סה, א. מובא שם שזאת עשה רק ביומי תשרי, אך בימי ניסן חשש שמא ירבו הזוחלין על הנוטפין, וכן בנה להם מקוואות.</REF>, ומביא לכך התוספות שני הסברים: א. פירוש [[רש"י]], שהמחצלאות היו בקרקעית הנהר (לפתור את בעיית החציצה). ב. פי' רבינו תם, שהמחצלאות עמדו זקופות כמו כתלים (לפתור את בעיית הבושה). | ||
הרעיון של אבוה דשמואל הלך והשתכלל במרוצת הדורות, ובמקום לשים מפץ בתוך הנהר נהגו בכל מקום שהתאפשר לבנות מבנה סמוך למעין או לנהר, את מי המעין או הנהר היו מַטִים לתוכו באמצעות חפירה תת קרקעית, והטבילה התבצעה בבור שהיה בתוך המבנה ושלתוכו זרמו המים (וממנו המשיכו החוצה – בדומה למקוה [[האריז"ל]] ב[[צפת]]). | הרעיון של אבוה דשמואל הלך והשתכלל במרוצת הדורות, ובמקום לשים מפץ בתוך הנהר נהגו בכל מקום שהתאפשר לבנות מבנה סמוך למעין או לנהר, את מי המעין או הנהר היו מַטִים לתוכו באמצעות חפירה תת קרקעית, והטבילה התבצעה בבור שהיה בתוך המבנה ושלתוכו זרמו המים (וממנו המשיכו החוצה – בדומה למקוה [[האריז"ל]] ב[[צפת]]). | ||