סיפורי חסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עריכה) |
(הגהה, תחילת הערך בלבד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים | [[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]] | ||
'''סיפורי חסידים''' | '''סיפורי חסידים''' הנו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים. בסוגה זו נכללים סיפורים אודות תולדות חייהם של אדמו"רי החסידות וכן תולדות חייהם של החסידים. בין הסיפורים סיפורי מופת המתארים ניסים שחוללו האדמו"רים. ב[[התוועדות]] מסופרים בדרך כלל סיפורים חסידיים שמטרתם לעורר את לב השומעים לעבודת ה'. | ||
הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב"דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים. | הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב"דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים. | ||
==מעלת הסיפור החסידי== | ==מעלת הסיפור החסידי== | ||
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה. | |||
עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}: | עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}: | ||