דב בער אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]]] | [[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]]] | ||
הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]],- [[י"ח באב]] [[תשנ"ז | הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]],- [[י"ח באב]] [[תשנ"ז],]) היה רב [[מחנה המעצר בלטרון]] בתקופת [[המנדט הבריטי]], ורבה של שכונת [[קטמון]] ב[[ירושלים]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת [[מאה שערים]] בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי [[העיר העתיקה]] שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של [[ישיבת כרם ביבנה]]. | ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת [[מאה שערים]] בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי [[העיר העתיקה]] שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של [[ישיבת כרם ביבנה]]. | ||
נפטר בי"ח באב תשנ"ז | נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן ב[[הר המנוחות]] בירושלים. על מצבתו נכתב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". | ||
בנו, הרב יעקב אליעזרוב, מכהן כ[[אב"ד]] בירושלים. חתנו הוא פרופ' [[מרדכי כסלו]]. | בנו, הרב יעקב אליעזרוב, מכהן כ[[אב"ד]] בירושלים. חתנו הוא פרופ' [[מרדכי כסלו]]. | ||
גרסה מ־23:51, 18 בפברואר 2011
הרב דב בער אליעזרוב (ח' בטבת תרס"ח,- י"ח באב [[תשנ"ז],]) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בחברון לאברהם ושיינא. משפחתו הייתה מצאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים והשתייכה לחסידות חב"ד. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב, רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה".[1] בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו למצרים ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.
למד בתלמוד תורה עץ חיים אצל המלמדים המפורסמים חיים מן ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב שלמה זלמן אוירבך שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד בישיבת עץ חיים בראשות הרב איסר זלמן מלצר, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, הרב קוק והרב שמשון אהרן פולונסקי, אצלו שימש רבות בהוראה.
הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת תורת אמת וראש ישיבת ראדזין בירושלים.
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.
במלחמת השחרור נהרס ביתו בשכונת מאה שערים בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של ישיבת כרם ביבנה.
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נכתב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון".
בנו, הרב יעקב אליעזרוב, מכהן כאב"ד בירושלים. חתנו הוא פרופ' מרדכי כסלו.
ספריו
- שאלי ציון - שו"ת
- מורה בהלכה - הלכות נדה ומקוואות
- דבר ציון - פירושים וביאורים על התורה ועל המועדים
קישורים חיצוניים
- גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות"), אתר שטורעם נט
- עלון יש"ע שלנו גיליון 158, גיליון 159
- ↑ ראו עליו: עד כי יבוא שיל"א, אתר חב"ד אינפו. על שמו רחוב בשכונת תל ארזה.