גרשון בער לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' גרשון בער לוין | ה[[חסיד]] ר' גרשון בער לוין הינו בנו של ר' [[דוד אבא לוין]], תושב העיירה החסידית [[נעוול]]. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל, ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. | ||
נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השניה]]. | ר' גרשון בער נהרג ב[[נעוול]] על ידי הנאצים ימ"ש ב[[שואה|מלחמת העולם השניה]]. | ||
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. היתה לו אהבה לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת תפילין וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. | ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. היתה לו אהבה לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת תפילין וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה. | ||
גרסה מ־08:45, 2 ביולי 2007
החסיד ר' גרשון בער לוין הינו בנו של ר' דוד אבא לוין, תושב העיירה החסידית נעוול. לר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער לוין. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.
ר' גרשון בער נהרג בנעוול על ידי הנאצים ימ"ש במלחמת העולם השניה.
ר' גרשון בער היה שמש בבית הכנסת, ועשה את עבודתו מתוך מסירות אין קץ, ואכן מכל פינה בבית הכנסת היה ניכר הניקיון והסדר. היתה לו אהבה לספרים ובפרט לספרי תפילה וספרי צדיקים. ובבית הכנסת הקפיד על הסדר של הספרים. התפלל תמיד בקול יפה ובניגון. בעת הנחת תפילין וקריאת שמע, היה מתבונן במהות המצוה.
בהתוועדויות היה מספר סיפורים חסידיים. היה מנגן בהתוועדויות מכל הלב ומעומק הלב, ובפרט כטוב לב החסידים במשקה ביומי דפגרא. היה תמיד דורש מדות טובות ובירור המדות, הידור במצוות, נקיון הספרים בבית ובבית-הכנסת.