נשמות ישראל

נשמות ישראל הם ניצוצות אלוקות המחיות את הנפש האלוקית של כל אחד מישראל.

מבואר כי נשמות ישראל מושרשות בעצמותו ומהותו יתברך, ואף בעולם הזה הגשמי הם מאוחדות עם הקב"ה. שכל נשמות ישראל הם בבחינת קומה, ומאוחדות בחכמה עילאה שבה שורה אור אין סוף ממש.

נשמות ישראל נמשכו מבחינת פנימיות העולמות, לעומת המלאכים אשר נמשכים מחיצוניות העולמות.

שורשם

נשמות ישראל מושרשים בעצמותו ומהותו יתברך. שנשמות ישראל הם למעלה מכל הגילויים ואפילו של שם הוי"ה, ולכן ביכולתם להמשיך את כל הגילויים.

וזהו מה שאמרו ר: "במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים". שעניין ההמלכה שייך על גילוי האור, האם יהיה גילוי, ולא רק האור שבשביל העולמות אלא אפילו אור לעצמו. ומכך שנמלך בנשמותיהם של צדיקים מובן שנשמות ישראל הם למעלה מכל גילוי איזה שיהיה. וזהו מה שנאמר כי "ישראל עלו במחשבה".

שורש נשמות ישראל בעצמות הוא נעלה עוד יותר מאשר שורש התורה בעצמות. שאף שהתורה מושרשת בעצמות, וכמו שנאמר "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד", הרי שגם כשהיא נמשכת בתחתונים היא בבחינת יחוד עם העצמות ובריחוק עצום מן התחתונים. ובזה נעלה נשמות ישראל, שמושרשים בעצמות שאופן שנעשים דבר בפני עצמו, וכמו משל הבן שהוא מציאות בפני עצמו, ועל ידיהם דווקא נעשה הענין של דירה בתחתונים.

המשכתם

אף כי מקורם ושורשם של נשמות ישראל הוא בעצמותו יתברך, הרי שבהמשכתם בעולם הזה נבראים על ידי מלכות דאצילות הנקראת בשם כנסת ישראל. שענין כנסת ישראל הוא שהיא בבחינת כינוס לכל נשמות ישראל, שאף שבהמשכת מטה הרי בם בבחינת ברואים פרודים, שנחלק האחד מחבירו, הרי שבמקורם בכנסת ישראל מאוחדים הם באחדות ממש, ולכן נקראים כל ישראל בשם אחים.

בבחינת קומה

כל נשמות ישראל הם בבחינת קומה, שיש נשמות שהם בבחינת ראש ומוח ויש נשמות שהם מבחינת הלב והידים, ויש נשמות שהם בבחינת עקביים, כמו רוב דורות אחרונים שהם מבחינת "עיקבתא דמשיחא". ואף על פי כן כל נשמות ישראל אחודות בהקב"ה ממש, כמשל הבן הנמשך מן מוח האב, שאף ציפורני רגליו נמשכו מבחינה זו.

חלוקתם

כיוון שכל נשמות ישראל הם בבחינת קומה, מובן כי יש חילוקי דרגות בין הנשמות. שאף שבשורשם שווים כל הנשמות בהיותם מושרשים בעצמות, ובהיותם נמשכים מחכמה עילאה, הרי שבדרגת הגילוי של הנפש יש חילוקים. מובן כי חילוקים אלו בדרגות הנשמה משפיעות על עבודתם, שעבודת כל נשמה היא לפי הכחות שניתנו לה על ידי הקב"ה.

חלוקה כללית בין נשמות ישראל הם כדברי הפסוק "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה". שנשמות זרע אדם הם נשמות של עולם האצילות כמו רבי שמעון בר יוחאי וחביריו שהם עצמם מתוקנים, ואין עבודתם אלא בהוספת אורות בעולם האצילות. לעומת זאת נשמות זרע בהמה הם נשמות של עולמות בי"ע, שמקורם הוא בנפילת האורות בשבירת הכלים בעולם התוהו, וצריכים לתקן בעבודת הבירורים.

חלוקה אחרת היא באופן עבודתם בעולם הזה, שמצד זה ישנם שני אופנים בעבודה, שיש עבודה של בעלי עסקים ועבודה של בעלי תורה. שבעלי עסקים הוא הדרגה השניה בנשמות ישראל, אליה שייכים רוב עם ישראל. בניגוד לבעלי תורה שתורתם היא אומנותם, בעלי עסקים ענינם בכללות הוא במצוות וגמילות חסדים.

נשמות ישראל ומלאכים

נשמות ישראל והמלאכים הם שני מינים עיקריים בין הנבראים, ואף כי שניהם עובדים את בוראם, נחלקים הם מצד שורשם ומצד עבודתם. נשמות ישראל נמשכות על ידי זיווג גופני, שהם נמשכים מבחינת פנימיות העולמות. זאת לעומת המלאכים הנמשכים מזיווג נשיקין שהם מחיצוניות העולמות. וחלוקה זו מצד שורשם היא גם מצד עבודתם, שעבודת ישראל היא בבחינת פנימיות העולמות, ועבודת המלאכים היא בחיצוניות עולמות שענינם הוא המשכה שפע מן עולם לעולם.

בעלי תורה ובעלי עסקים

בעם ישראל קיימת חלוקה כללית:

• בעלי תורה - יהודים יושבי האוהל, אשר תורתם אומנותם. לדרגה זו שייכים מיעוט מנשמות ישראל.
• בעלי עסקים - יהודים בעלי העסקים ענינם (בכללות) הוא העבודה במצוות וגמילות חסדים. לדרגה זו שייכים רוב עם ישראל. מבואר בחסידות שדווקא בעלי העסקים שיש להם טרדות פרנסה יכולים להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של תפילה, ש"יתרון האור הוא מתוך החושך דווקא".

להרחבה

• פרק ב' בספר התניא