קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*[[יצחק שאול מקלימאוויטש]] | *[[יצחק שאול מקלימאוויטש]] | ||
*[[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] | *[[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] | ||
*[[ | *'''גרשון בער - העילוי מקרוצא''' - מגזע גדולי ה[[מתנגד]]ים לחסידות. בהיותו בן תשע עשרה שנים שמע מפי ר' [[יוסף כלבו]] בשקלוב על גדלות אדמו"ר הזקן וחידושיו ב[[תורת הנגלה]] ו[[הנסתר]] והחליט לנסוע לעיר ליאזנא לעמוד על גדלותו. בהכירו את אדמו"ר הזקן התפעל מגדלותו ונשאר לזמן ארוך בכדי ללמוד את תורתו. לימים נלקח כחתן לבתו של ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] שאף דאג לכל צרכיו שיוכל ללמוד תורה ולעסוק ב[[עבודת ה']]. הוא התגורר בקלימוביץ' ובמשך עשרים שנים לא היו לו בנים. במקביל גם ירד מנכסיו והוא נחלה ונפטר כשאשתו הרה ממנו. לאחר פטירתו נולד לו בנו יחידו שנקרא על שמו "גרשון בער"{{הערת שוליים|מ[[שיחות]] [[אדמו"ר הריי"צ}}. | ||
*'''גרשון בער מפאהאר''' - היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' גרשון בער (העילוי מקרוצא) ונקרא על שמו. הוא סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפורים שזכר מהשנים שהיה ב[[קלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]]. כמו כן העביר לרבי הריי"ץ את הניגון הנשכח [[ניגון ברוך הוא אלקינו|ברוך הוא אלוקינו]] ששמעו מזקני החסידים ר' [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] ור' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]]. לאחר זמן עבר לגור בפאהאר. | *'''גרשון בער מפאהאר''' - היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' גרשון בער (העילוי מקרוצא) ונקרא על שמו. הוא סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפורים שזכר מהשנים שהיה ב[[קלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]]. כמו כן העביר לרבי הריי"ץ את הניגון הנשכח [[ניגון ברוך הוא אלקינו|ברוך הוא אלוקינו]] ששמעו מזקני החסידים ר' [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] ור' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]]. לאחר זמן עבר לגור בפאהאר. | ||
גרסה מ־22:23, 10 באוקטובר 2010
קלימוביץ' (או באיות באידיש קלימאוויטש) היא עיר בפלך מוהילוב שבאוקראינה על יד הנהר דנייפר. בעבר הייתה קלימוביץ' עיר עם קהילה חב"דית תוססת.
העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית בתקופת אדמו"ר הזקן כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' אבא דער לעבעדיקער (השמח), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' יצחק שאול מקלימאוויטש ור' שאול לייב[1]. בקלימוביץ' גם גר החסיד ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש(אביו של ר' אבא) ובתקופה מאוחרת יותר הגיע לשם חתנו ר' גרשון בער (העילוי מקרוצא) ונכדו ר' גרשון בער מפאהאר ששהה שם עד עברו לפאהאר.
בימי אדמו"ר המהר"ש הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' מרדכי פויזנר, נין אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' משה, בן אדמו"ר הזקן), שהיה שד"ר בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' שמריהו פלדמן.
כשייסד אדמו"ר הרש"ב את תומכי תמימים ליובאוויטש, נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מהמניחים אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים תרנ"ט - תרס"א (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'הנחות'. בשנת תרע"ג הוא מונה למשפיע בישיבה והיה ידוע בצדקתו ובעבודת ה' שלו.
חסידים בקלימוביץ'
- יוסף שלום מקלימביץ - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי תורת החסידות בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.
- אבא דער לעבעדיקער
- יצחק שאול מקלימאוויטש
- מאיר זלמן מקלימאוויטש
- גרשון בער - העילוי מקרוצא - מגזע גדולי המתנגדים לחסידות. בהיותו בן תשע עשרה שנים שמע מפי ר' יוסף כלבו בשקלוב על גדלות אדמו"ר הזקן וחידושיו בתורת הנגלה והנסתר והחליט לנסוע לעיר ליאזנא לעמוד על גדלותו. בהכירו את אדמו"ר הזקן התפעל מגדלותו ונשאר לזמן ארוך בכדי ללמוד את תורתו. לימים נלקח כחתן לבתו של ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש שאף דאג לכל צרכיו שיוכל ללמוד תורה ולעסוק בעבודת ה'. הוא התגורר בקלימוביץ' ובמשך עשרים שנים לא היו לו בנים. במקביל גם ירד מנכסיו והוא נחלה ונפטר כשאשתו הרה ממנו. לאחר פטירתו נולד לו בנו יחידו שנקרא על שמו "גרשון בער"{{הערת שוליים|משיחות [[אדמו"ר הריי"צ}}.
- גרשון בער מפאהאר - היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' גרשון בער (העילוי מקרוצא) ונקרא על שמו. הוא סיפר לאדמו"ר הריי"צ סיפורים שזכר מהשנים שהיה ב[[קלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' אבא דער לעבעדיקער. כמו כן העביר לרבי הריי"ץ את הניגון הנשכח ברוך הוא אלוקינו ששמעו מזקני החסידים ר' יוסף שלום מקלימאוויטש ור' יצחק שאול מקלימאוויטש. לאחר זמן עבר לגור בפאהאר.
ניגוני קלימוביץ'
- ניגון שמחה מקלימוביץ' (ניגון ר"ח בספר הניגונים) - ניגון שמחה שנרשם מפי החסיד ר' רפאל כהן. (לשמיעה: מפי הרבי, אוצר ניגוני חב"ד 5).
- ניגון 'הנני מביא אותם' - ניגון שמחה בביצוע ניח"ח על המילים "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, בם עיור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה"[2]. (לשמיעה: מפי שמריהו פלדמן, מקהלת ילדי השלוחים (וידיאו), מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)).
- ניגון לשבת ויום טוב - נרשם מפי החסיד ר' שמריהו פלדמן (כפר חב"ד).
- ניגון התוועדות מקלימוביץ'
- ניגון פיל יא
- ניגון אברהם-ניו אבינו