דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:42, 20 בספטמבר 2010

הרבנית דבורה לאה הייתה בתו של ר' שניאור זלמן פוזנר ואחותו של ר' ישראל ברוך, אבי אדמו"ר הזקן.

צעירותה

דבורה לאה נולדה בפוזנא, אלא שבגיל צעיר, עקב התפשטות תנועת ההשכלה בפוזנא, עקרה משפחתה לויטבסק.

כבר בהיותה ילדה נודעה בטוב ליבה ובמידותיה בכל רחבי ווייטבסק, וסייעה לאימה במעשי חסד רבים שעשתה בוויטבסק; אדמו"ר הריי"צ מספר:

היא היתה אשה מיוחדת במינה, צדקנית גדולה ומלומדת גדולה.. התנהגותה הייתה בהתאם למידות המפוארות שמנו חכמינו.. עוד בהיותה ילדה כבת שבע-שמונה התגלתה בטוב ליבה ובאהבתה לזולת.. כשהייתה בת עשר שנים כבר ניהלה את הבית כעקרת הבית לכל דבר... הצליחה בכוחות עצמה ללמוד את כל התנ"ך.

— ספר הזכרונות פרק פ'

אביה התנגד ללימוד תורה עם בנות, אמנם אמה, רחל, הייתה בתו של ר' ברוך בטלן, מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה; בעקבות בקשה המלווה בבכיה, נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה תורה. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, וביחוד על ר' יואל בעל שם^[1]. סיפורים אלו נרשמו על-ידה בסדר ובבהירות.

במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, בגמרא וברמב"ם ובייחוד בהלכה. כאשר נודע הדבר לאבי', להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח^[2]. למעשה הייתה דבורה לאה למדנית{{הערה|כך קרא לה אדמו"ר הזקן - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תש"ד עמ' 65.}].

בהיותה כבת שש-עשרה נפטרה אימה, ולאחר זמן קצר נפטר אביה. סבה, ר' משה מפוזנא ביקש להביאה אליו, אך למעשה היא גודלה בידי דודה קדיש ודודתה פריידא בוויטבסק.

חתונתה

דודה ר' קדיש הציע לה להיפגש עם ר' יוסף יצחק, שכונה 'העילוי מטשריי]]; בפגישה סיפרה לו כי היא הולכת בדרך החסידות. הוא אמר לה כי אף הוא חסיד, ולמעשה, הוא נפגש עמה בהוראת הבעל שם טוב.

ה'תנאים' שלהם נתקיימו בבית העלמין של וויטבסק, ליד קבר הוריה. תנאי הנישואים היו:

א. שר׳ יוסף יצחק יקבע לאחר הנישואין שיעור תורה עם דבורה לאה פעמיים־שלש בשבוע.
ב. שדבורה לאה תמשיך לעסוק בתפירה ותשא בכך את עול הפרנסה.
ג. ששניהם יהיו שותפים שוים בכל הזכויות של התורה והמצוות של שניהם.
ד. שדבר למוד התורה שלה יישמר בסוד.
ה. שביתם יתנה על פי דרך החסיודת כפי הוראות הבעל שם טוב.
ו. שהקשר שלהם לחסידות יישמר בסוד עד שתגיע השעה לגלות את הדבר.
ז. שיחנכו ויגדלו את ילדיהם בדרך החסידות.
ח. שאם יוולדו להם בנות ילמדו אותם תורה.
ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה.

— ע"פ ספר הזכרונות

.

בין השידוכין לנישואין שמעה דבורה לאה שיעור פרטי קבוע בתורת החסידות מפי ר' מלכיאל, מורו של ר' יוסף יצחק.

לאחר הנישואים מונה יוסף יצחק לראש ישיבה בוויטבסק.

דבורה לאה הייתה זו ששידכה את אחיה ברוך עם רעייתו רבקה, בת ר' אברהם הגנן. לפני הנישואים לימדה את רבקה מידי יום שיעור בהלכה, בחסידות וכיוצא-בזה.

דבורה לאה המשיכה להתגורר בוויטבסק עד פטירתה.

על שמה נקראה הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן.

מקור

סיפור חייה של דבורה לאה פורט בהרחבה בספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"צ.

הערות שוליים

↑ מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.
↑ סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149

[1] מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.

[2] סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
 '''הרבנית דבורה לאה''' הייתה בתו של ר' [[שניאור זלמן פוזנר]] ואחותו של ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]], אבי [[אדמו"ר הזקן]].
@@ שורה 10: / שורה 9: @@
 {{ציטוט|תוכן=היא היתה אשה מיוחדת במינה, צדקנית גדולה ומלומדת גדולה.. התנהגותה הייתה בהתאם למידות המפוארות שמנו חכמינו.. עוד בהיותה ילדה כבת שבע-שמונה התגלתה בטוב ליבה ובאהבתה לזולת.. כשהייתה בת עשר שנים כבר ניהלה את הבית כעקרת הבית לכל דבר... הצליחה בכוחות עצמה ללמוד את כל ה[[תנ"ך]].|מקור=[[ספר הזכרונות]] פרק פ'|מרכאות=כן}}
-אביה התנגד ללימוד [[תורה]] עם [[בת|בנות]], אמנם אמה, רחל, הייתה בתו של ר' [[ברוך בטלן]], מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה; בעקבות בקשה המלווה ב[[בכיה]], נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה [[תורה]]. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, וביחוד על ר' [[יואל בעל שם]]{{הערה|מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.}}.
+אביה התנגד ללימוד [[תורה]] עם [[בת|בנות]], אמנם אמה, רחל, הייתה בתו של ר' [[ברוך בטלן]], מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה; בעקבות בקשה המלווה ב[[בכיה]], נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה [[תורה]]. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, וביחוד על ר' [[יואל בעל שם]]{{הערה|מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.}}. סיפורים אלו נרשמו על-ידה בסדר ובבהירות.
-במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, ב[[רמב"ם]] ובייחוד ב[[הלכה]]. כאשר נודע הדבר לאבי', להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח{{הערה|סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149}}.
+במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, ב[[גמרא]] וב[[רמב"ם]] ובייחוד ב[[הלכה]]. כאשר נודע הדבר לאבי', להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח{{הערה|סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149}}. למעשה הייתה דבורה לאה [[למדן|למדנית]]{{הערה|כך קרא לה [[אדמו"ר הזקן]] - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ד]] עמ' 65.}].
 בהיותה כבת שש-עשרה נפטרה אימה, ולאחר זמן קצר נפטר אביה. סבה, ר' [[משה מפוזנא]] ביקש להביאה אליו, אך למעשה היא גודלה בידי דודה קדיש ודודתה פריידא ב[[וויטבסק]].
@@ שורה 21: / שורה 20: @@
 ה'תנאים' שלהם נתקיימו בבית העלמין של וויטבסק, ליד קבר הוריה. תנאי הנישואים היו:
 {{ציטוט|תוכן=א. שר׳ יוסף יצחק יקבע לאחר הנישואין שיעור תורה עם דבורה לאה פעמיים־שלש בשבוע.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ח. שאם יוולדו להם בנות ילמדו אותם תורה.
-ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה|מקור=ע"פ ספר הזכרונות|מרכאות=כן}}.
+ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה.|מקור=ע"פ ספר הזכרונות|מרכאות=כן}}.
+בין השידוכין לנישואין שמעה דבורה לאה שיעור פרטי קבוע ב[[תורת החסידות]] מפי ר' מלכיאל, מורו של ר' יוסף יצחק.
+לאחר הנישואים מונה יוסף יצחק לראש ישיבה בוויטבסק.
+דבורה לאה הייתה זו ששידכה את אחיה ברוך עם רעייתו [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]], בת ר' [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|אברהם]]  הגנן. לפני הנישואים לימדה את רבקה מידי יום שיעור ב[[הלכה]], ב[[חסידות]] וכיוצא-בזה.
+דבורה לאה המשיכה להתגורר בוויטבסק עד פטירתה.
+על שמה נקראה [[הרבנית דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]].
 ==מקור==
-*[[ספר הזכרונות]] - [[אדמו"ר הריי"צ]].
+*סיפור חייה של דבורה לאה פורט בהרחבה ב[[ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]