יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]] | ||
|תיאור= הרב יצחק פלקסר | |תיאור= הרב יצחק פלקסר | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה= [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= ולוצלווק, [[פולין]] | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה= אייר]] [[תשנ"ט]] | ||
|מקום פטירה= [[בני ברק]] | |מקום פטירה= [[בני ברק]] | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד בולוצלווק | נולד בולוצלווק שב[[פולין]] ב[[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] לאביו הרה"ח ר' ישראל, נכדם של [[החוזה מלובלין]] והרה"ק ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של האדמו"ר מפיאסצנא זצ"ל בעל "חובת התלמידים". לימים סיפר על התנאים הגשמיים הקשים בהם היה נתון, ועם כל זאת למד והתעלה בתורה במסירות נפש. | ||
תרע"ו לאביו הרה"ח ר' ישראל | |||
נכדם של | בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ונעשה לתלמידו המובהק של הגר"מ שפירא זצ"ל, אשר קרבו במיוחד והעריכו מאד כרום התמדתו הנפלאה וכשרונותיו הנעלים. זכה לעלות לארה"ק לפני פרוץ מלחמת העולם, וגם כאן השקיע עצמו בלימוד התורה יומם ולילה לא פסיק פומיה מגירסא. בשנת ת"ש נשא את הרבנית נכדת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל. בשנת תש"ט התקבל כר"מ בישיבת "שפת אמת" אשר נוסדה ע"י בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל. במשך יובל שנים העמיד אלפי תלמידים מופלגים לתורה, שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה בארץ ובעולם. בשנת תשי"ב החל להוציא לאור את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק". מיד עם פרסומו של הכרך הראשון, מתוך ח"י כרכים שיצאו עד עתה, התפרסם שמו כגאון מופלג בין רבנן ותלמידיהון, עד שה"שערי יצחק" נעשה לאחד מספרי היסוד בישיבות. | ||
ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד | |||
בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של | הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י [[גור]] לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה מיוחדים. בשנת תשי"ט נתמנה כחבר הבד"צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" בירושלים, שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן. | ||
האדמו"ר מפיאסצנא זצ"ל בעל "חובת התלמידים". | |||
לימים סיפר על התנאים הגשמיים הקשים בהם היה | שנים רבות היה חבר במועצת גדולי התורה ודעתו התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה במועצה בקשב מיוחד. גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת [[חודש אייר]] [[תשנ"ט]]. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה. | ||
נתון, ועם כל זאת למד והתעלה בתורה במסירות נפש. | |||
בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, | |||
ונעשה לתלמידו המובהק של הגר"מ שפירא זצ"ל, | |||
אשר קרבו במיוחד והעריכו מאד כרום התמדתו | |||
הנפלאה וכשרונותיו הנעלים. | |||
זכה לעלות לארה"ק לפני פרוץ מלחמת העולם, וגם | |||
כאן השקיע עצמו בלימוד התורה יומם ולילה לא | |||
פסיק פומיה מגירסא. בשנת ת"ש נשא את הרבנית | |||
נכדת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל. בשנת תש"ט | |||
התקבל כר"מ בישיבת "שפת אמת" אשר נוסדה | |||
ע"י בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל. במשך יובל שנים | |||
העמיד אלפי תלמידים | |||
הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י | |||
גור לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה | |||
מיוחדים. בשנת תשי"ט נתמנה כחבר הבד"צ של | |||
אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים | |||
שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. | |||
בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" | |||
בירושלים, שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן. | |||
שנים רבות היה חבר | |||
התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה | |||
במועצה בקשב מיוחד. | |||
גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו | |||
למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל | |||
בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו | |||
אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת | |||
חודש אייר תשנ"ט. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה. | |||
==קשריו עם הרבי == | ==קשריו עם הרבי == | ||
הרב פלקסר | הרב פלקסר היה מגדולי המעריצים של כ"ק אדמו"ר מאז ומתמיד. ביקר לראשונה ב[[התוועדות]] [[יום ההילולא]] [[י' בשבט|יו"ד שבט]] בשנת [[תשל"ז]]. | ||
אדמו"ר מאז ומתמיד. ביקר לראשונה | |||
ההילולא יו"ד שבט בשנת תשל"ז | |||
הרב פלקסר תמך במבצעי המצוות כגון [[מבצע תפילין]] ולימוד ה[[רמב"ם]] היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]] שיאמר בו "גיור כהלכה", והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת [[תשמ"ג]]. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר [[כבוד חכמים - עטרת פז]] [[תשמ"ט]] ובכמה קובצים תורניים לכבודו של נשיא דורנו. | הרב פלקסר תמך במבצעי המצוות כגון [[מבצע תפילין]] ולימוד ה[[רמב"ם]] היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]] שיאמר בו "גיור כהלכה", והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת [[תשמ"ג]]. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר [[כבוד חכמים - עטרת פז]] [[תשמ"ט]] ובכמה קובצים תורניים לכבודו של נשיא דורנו. | ||
גרסה מ־00:55, 30 באוגוסט 2010
| יצחק פלקסר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב יצחק פלקסר | |
| לידה | י"ב בטבת תרע"ו |
| ולוצלווק, פולין | |
| פטירה | אייר]] תשנ"ט |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | חזון איש |
הרב יצחק פלקסר, מראשי ישיבת שפת אמת גור, חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי מאיר שפירא מלובלין.
תולדותיו
נולד בולוצלווק שבפולין בי"ב בטבת תרע"ו לאביו הרה"ח ר' ישראל, נכדם של החוזה מלובלין והרה"ק ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של האדמו"ר מפיאסצנא זצ"ל בעל "חובת התלמידים". לימים סיפר על התנאים הגשמיים הקשים בהם היה נתון, ועם כל זאת למד והתעלה בתורה במסירות נפש.
בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ונעשה לתלמידו המובהק של הגר"מ שפירא זצ"ל, אשר קרבו במיוחד והעריכו מאד כרום התמדתו הנפלאה וכשרונותיו הנעלים. זכה לעלות לארה"ק לפני פרוץ מלחמת העולם, וגם כאן השקיע עצמו בלימוד התורה יומם ולילה לא פסיק פומיה מגירסא. בשנת ת"ש נשא את הרבנית נכדת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל. בשנת תש"ט התקבל כר"מ בישיבת "שפת אמת" אשר נוסדה ע"י בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל. במשך יובל שנים העמיד אלפי תלמידים מופלגים לתורה, שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה בארץ ובעולם. בשנת תשי"ב החל להוציא לאור את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק". מיד עם פרסומו של הכרך הראשון, מתוך ח"י כרכים שיצאו עד עתה, התפרסם שמו כגאון מופלג בין רבנן ותלמידיהון, עד שה"שערי יצחק" נעשה לאחד מספרי היסוד בישיבות.
הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י גור לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה מיוחדים. בשנת תשי"ט נתמנה כחבר הבד"צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" בירושלים, שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן.
שנים רבות היה חבר במועצת גדולי התורה ודעתו התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה במועצה בקשב מיוחד. גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת חודש אייר תשנ"ט. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה.
קשריו עם הרבי
הרב פלקסר היה מגדולי המעריצים של כ"ק אדמו"ר מאז ומתמיד. ביקר לראשונה בהתוועדות יום ההילולא יו"ד שבט בשנת תשל"ז.
הרב פלקסר תמך במבצעי המצוות כגון מבצע תפילין ולימוד הרמב"ם היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק מיהו יהודי שיאמר בו "גיור כהלכה", והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת תשמ"ג. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר כבוד חכמים - עטרת פז תשמ"ט ובכמה קובצים תורניים לכבודו של נשיא דורנו.
בשנת תשמ"ט השתתף במעמד סיום הרמב"ם, שנערך בבנייני האומה ובמהלך נאומו אמר:
מכיון שלפני כמה חודשים מעל הבימה הזאת, ביזו את גדול הדור קדוש ה' שכל ימיו, לרבות הלילות, כולם קודש לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, שהרי אין מקום נידח שיד ליובאוויטש לא מגיעה לשם לקרב רחוקים, וידו של הרבי נטויה על כל יהודי לקרבו לאביו שבשמים. חמור ביותר הדבר, שהקהל שהיה נוכח כאן באותו מעמד, ובהם גם תלמידי-חכמים, לא מיחו.
הוא המשיך כי יש צורך דחוף לתקן מה שעדיין לא קיימו עדיין חובת המחאה על הפגיעה בגדול הדור, שיודע כל התורה כולה, בנגלה ובנסתר.
לדבריו, על כל אחד מוטל המחאה והתפקיד לגרש את שנאת החינם. למחות, אם כי לא באלימות, ולא להשיב בשנאת חינם.
בסיום דבריו אמר, כי יש לו בקשה לקהל: שיעמדו על רגליהם, וישמיעו מחאה נמרצת שלושה פעמים: "אנחנו מוחים, אנחנו מוחים, אנחנו מוחים!"
בשנת תשנ"ה מסר פלפול תורני "בענין חיבת הקודש" להדפסה בספר "אור עולם" לכבודו של הרבי, ובפתחו כתב דברים מרגשים על גדלותו של הרבי
"שמסר כל חיי נפשו הטהורה ומאודו למען הקרובים והרחוקים בכל קצוי תבל, לקרב לבותיהם לאביהם שבשמים, והוציא יקר מזולל נצוצות הקודש שנפלו לתהום רבה, לזככם להעלותם ולטהר נפשותם, ולהכניסם תחת כנפי השכינה".
שלימות הארץ
הרב פלקסר היה מגדולי הלוחמים נגד וויתור על חלקים מארץ הקודש. כמה פעמים העלה על נס את ראייתו ארוכת הטווח של הרבי, אשר כבר בעת "קמפ דיוויד" זעק ש"הסכם השלום" יביא סכנת נפשות רח"ל לעם היושב בציון. וכך אמר בירושלים ביום כ"ג באלול תשנ"ג:
""ישבנו באסיפת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חרדה היתה לנו כששמענו מקצת מסעיפי הסכם העקרונות העומד על הפרק. לכל המשתתפים באסיפה העיק וכאב מתוך אהבת ישראל אמיתית, מה עומד להעשות? עומדים לחלק את הארץ הקדושה! להכניס את עם ישראל בתוך גיטאות, להכניס יהודים במצור, את המתנחלים, שבמסירות נפש בנו את ביתם ביהודה ושומרון. מפחיד לומר כך, אבל זו המציאות. נזכרתי בתחבולת הצוררים, להכניס יהודים לגיטו ולהקיפם באויבים מכל הצדדים. האם אין כאן ח"ו התחלה כזאת?! יש לראות ולהבין את גודל הסכנה! לרבים מאתנו קרובים שנשרפו על קידוש ה' בשואה. ובתחבולות כאלו ממש רימו אותם, הכניסו אותם לתוך גיטאות ואח"כ שרפו אותם. הרי זה "יודנראט" חדש! איך אפשר להסכים לדבר כזה?! לכל הגדולים שהשתתפו אתמול בישיבה הגורלית הזאת כאב הענין, כי גדולי ישראל יש להם אהבת ישראל, והם המוכנים למסור עצמם עבור כל אחד מישראל. יש להכריז בקול רעש גדול: בשום פנים ואופן לא נסכים להכניס את עם ישראל בסכנת נפשות"!"