מנחם מנדל מבאר – הבדלי גרסאות

גרסה מ־17:36, 30 במרץ 2026

רבי מנחם מנדל מבאר (נפטר י"ב ניסן תקכ"ה)^[1] היה תלמידו של הבעל שם טוב. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.

הוא היה מראשי וחכמי הקלויז בבראדי, וכשהחל להתגלות אורו של הבעש"ט הוא נתדבק הקדושתו יחד עם רעיו המפורסמים רבי נחמן מהורדנקה, ורבי נחמן מקוסוב, והרבה לעשות נפשות לתורת החסידות.

מסופר עליו כי שאף לקרב את המגיד ממזריטש אל רבו הבעש"ט, באותה תקופה התגורר המגיד בטורטשין, ועסק בלימוד התורה עם תלמידים צעירים. פעם אחת ביקר שם רבי מנחם מנדל, ואכסננייתו הייתה אצל פרנס החודש, ובסמוך בדירה התחתונה הייתה אכסנייתו של המגיד, כשעבר שם רבי מנדל שמע בפרוזדור כיצד המגיד לומד עם תלמידיו ומצא חן בעיניו, וכששמע שהמגיד חולה מאוד נכנס לבקרו ואמר לו: האם לא שמעתם שיש בעש"ט בעולם? אך המגיד ענה לו בפסוק "טוב לחסות בה' מבטוח בבני אדם". כאשר הוא הגיע לבעש"ט הוא אמר לו: הייתי בק"ק טורטשין וראיתי כלי יפה, נענה הבעש"ט "ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים שיבוא אלי", ואכן לאחר זמן מה התעורר בלבו של המגיד לנסוע למזיבוז ואז נתקרב לחסידות.^[2]

במכתב של הבעל שם טוב אליו^[3] הוא מכנהו בתוארים:

הרב המגיד הקדוש איש חי רב פעלים בו"ק וכו' מו"ה מנדיל נ"י, מנחם מנדל דק"ק באר"..

תורתו מובאת רבות בספרי החסידות, כמו תולדות יעקב יוסף, דגל מחנה אפרים, בקדושת לוי, ועוד.

הוא היה נוהג לומר דברי תורה רק במקום שנותנים לו נדבה. בסוף ספר דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק, נדפס מאמר-קצר של אדמו"ר הזקן, שתוכנו הוא ביאור הנהגה זו^[4].

הוא בחר לעצמו את מקום מנוחתו בעיר דוביסאר (דובסרי), במדינת מולדובה ובי"ב ניסן תקכ"ה עלה למרום ונטמן במקום.

הערות שוליים

^ שם ושארית.
^ אור יקרות עמ' רה.
^ הגניזה החרסונית, מכתב קכב.
^ המאמר מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש"א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם].

[1] שם ושארית.

[2] אור יקרות עמ' רה.

[3] הגניזה החרסונית, מכתב קכב.

[4] המאמר מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש"א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם].

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''מנחם מנדל מבאר'''  זצ"ל (נפטר י"ב [[ניסן]] [[תקכ"ה]]){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=2453a626-a78a-4945-b934-af5136b57b63&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%91&pgnum=124 שם ושארית].}} היה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.
+רבי '''מנחם מנדל מבאר''' (נפטר י"ב [[ניסן]] [[תקכ"ה]]){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=2453a626-a78a-4945-b934-af5136b57b63&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%91&pgnum=124 שם ושארית].}} היה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.
-הוא היה מראשי וחכמי הקלויז בבראדי, וכשהחל להתגלות אורו של הבעש"ט  זיע"א הוא נתדבק אל קדושתו יחד עם רעיו המפורסמים רבי נחמן מהורדנקה, ורבי נחמן מקוסוב זיכרונם צדיקים וקדושים לברכה והרבה לעשות נפשות לתורת החסידות.
+הוא היה מראשי וחכמי הקלויז בבראדי, וכשהחל להתגלות אורו של הבעש"ט הוא נתדבק הקדושתו יחד עם רעיו המפורסמים רבי נחמן מהורדנקה, ורבי נחמן מקוסוב, והרבה לעשות נפשות לתורת החסידות.
-מסופר עליו, כי שאף קירב את [[המגיד ממזריטש]] זיע"א אל רבו הבעש"ט, באותה תקופה התגורר המגיד בטורטשין, ועסק בלימוד התורה עם תלמידים צעירים. פעם אחת ביקר שם רבי מנחם מנדל, ואכסנייתו הייתה אצל פרנס העיירה  ובסמוך בדירה התחתונה הייתה אכסנייתו של המגיד, כשעבר שם רבי מנדל שמע בפרוזדור כיצד המגיד לומד עם תלמידיו ומצא חן בעיניו, וכששמע שהמגיד חולה מאוד נכנס לבקרו ואמר לו:" האם לא שמעתם שיש בעש"ט בעולם?", אך המגיד ענה לו בפסוק "טוב לחסות בה' מבטוח בבני אדם". כאשר הוא הגיע לבעש"ט הוא אמר לו: הייתי בק"ק טורטשין וראיתי כלי יפה, נענה הבעש"ט "ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים שיבוא אלי", ואכן לאחר זמן מה התעורר בלבו של המגיד לנסוע למזיבוז ואז נתקרב לחסידות.{{הערה|אור יקרות עמ' רה.}}''
+מסופר עליו כי שאף לקרב את [[המגיד ממזריטש]] אל רבו הבעש"ט, באותה תקופה התגורר המגיד בטורטשין, ועסק בלימוד התורה עם תלמידים צעירים. פעם אחת ביקר שם רבי מנחם מנדל, ואכסננייתו הייתה אצל פרנס החודש, ובסמוך בדירה התחתונה הייתה אכסנייתו של המגיד, כשעבר שם רבי מנדל שמע בפרוזדור כיצד המגיד לומד עם תלמידיו ומצא חן בעיניו, וכששמע שהמגיד חולה מאוד נכנס לבקרו ואמר לו: האם לא שמעתם שיש בעש"ט בעולם? אך המגיד ענה לו בפסוק "טוב לחסות בה' מבטוח בבני אדם". כאשר הוא הגיע לבעש"ט הוא אמר לו: הייתי בק"ק טורטשין וראיתי כלי יפה, נענה הבעש"ט "ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים שיבוא אלי", ואכן לאחר זמן מה התעורר בלבו של המגיד לנסוע למזיבוז ואז נתקרב לחסידות.{{הערה|אור יקרות עמ' רה.}}
 במכתב של הבעל שם טוב אליו{{הערה|הגניזה החרסונית, מכתב קכב.}} הוא מכנהו בתוארים:
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 תורתו מובאת רבות בספרי החסידות, כמו תולדות יעקב יוסף, דגל מחנה אפרים, בקדושת לוי, ועוד.
-הוא היה נוהג לומר דברי [[תורה]] רק במקום שנותנים לו נדבה.הטעם האפשרי לדבר שרצה שתהיה זכות לציבור שע"י זאת הזכות יהיו כמקשה אחת עם הדרשן בשותפות בדבריו כביכול וכך דבריו יחדרו ללבם ביתר שאת ויתר עז. בסוף ספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק זצ"ל נדפס מאמר קצר של אדמו"ר הזקן, שתוכנו הוא ביאור הנהגה זו<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43298&st=&pgnum=226 המאמר] מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש"א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם]. </ref>.
+הוא היה נוהג לומר דברי [[תורה]] רק במקום שנותנים לו נדבה. בסוף ספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק, נדפס מאמר-קצר של אדמו"ר הזקן, שתוכנו הוא ביאור הנהגה זו<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43298&st=&pgnum=226 המאמר] מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש"א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם]. </ref>.
 הוא בחר לעצמו את מקום מנוחתו בעיר דוביסאר (דובסרי), במדינת מולדובה ובי"ב [[ניסן]] תקכ"ה עלה למרום ונטמן במקום.