![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיהו חנוך ברכהן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>[[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1RMMd-6mWRs9M1MpCeNEBtsL2KuiUVNWl/view גליון מ"ג] עמ' 70.</ref>. | בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>[[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1RMMd-6mWRs9M1MpCeNEBtsL2KuiUVNWl/view גליון מ"ג] עמ' 70.</ref>. בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב [[הלל הורביץ]]. | ||
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב [[הלל הורביץ]]. | |||
ב[[ט"ו באלול|ט"ו אלול]] [[תרח"צ]]<ref>ראה "לטביא ורבניה" עמ' 38-39.</ref> נשא את מחלה בתו של הרב [[רפאל כהן]]. | ב[[ט"ו באלול|ט"ו אלול]] [[תרח"צ]]<ref>ראה "לטביא ורבניה" עמ' 38-39.</ref> נשא את מחלה בתו של הרב [[רפאל כהן]]. | ||
גרסה אחרונה מ־17:12, 2 במרץ 2026
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (ברקמן) (תרע"ד - כסלו תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן, צאצאי חסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ', פולין, שם קיבל תורה מפי הרב אלחנן וסרמן[1].
בז' שבט תרצ"ה[2] מונה לרבה של העיירה דנקרא[3].
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת אדמו"ר הריי"ץ נוסף לה השם "תומכי תמימים"[4]. בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב הלל הורביץ.
בט"ו אלול תרח"צ[5] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בחודש תשרי תש"א עברה ישיבת תומכי תמימים דנקרא והסניף בליווני לריגה[6].
בחודש חשוון באותה שנה עבר גם הוא עם רעייתו ובנו לריגה.
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה בחודש כסלו, תש"ב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- גיסו, ר' יואל כגן
- גיסו, ר' הלל הורביץ
- בנו, מאיר יהודה[7] הי"ד