![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיה חנוך ברכהן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ד]] | נולד בשנת [[תרע"ד]] בליוואני (ליוונהוף) שב[[לטביה]], לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]], ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] ובברנוביץ<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.</ref>. | למד ב[[ישיבה]] ב[[ריגה]] ובברנוביץ<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.</ref>. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תרצ"ה]] מונה לרבה של העיירה דנקרא/גלזמנקא/גוסטיני. | ב[[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תרצ"ה]] מונה לרבה של העיירה דנקרא/גלזמנקא/גוסטיני. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] | בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף". | ||
[[תומכי תמימים | אחר כך נקראה [[תומכי תמימים גוסטיני|הישיבה]] "תומכי תמימים". | ||
ראש הישיבה | בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן הרב [[הלל הורביץ]]. | ||
המשפיע היה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. | |||
בערך בשנת [[ת"ש]] יסד ישיבה קטנה בליווני. | |||
בשנת [[תש"א]] עבר עם הישיבה ל[[ריגה]]<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' רנה.</ref>. | בשנת [[תש"א]] עבר עם הישיבה ל[[ריגה]]<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' רנה.</ref>. | ||
גרסה מ־22:09, 24 בפברואר 2026
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (או ברכמן) (תרע"ד - תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ[1].
בט"ו אלול תרח"צ[2] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בז' טבת תרצ"ה מונה לרבה של העיירה דנקרא/גלזמנקא/גוסטיני.
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף".
אחר כך נקראה הישיבה "תומכי תמימים".
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן הרב הלל הורביץ.
המשפיע היה הרב יחזקאל הימלשטיין.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בשנת תש"א עבר עם הישיבה לריגה[3].
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה בחודש כסלו, תש"ב.
משפחתו
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- בנו, מאיר יהודה הי"ד
הערות שוליים
- ^ "לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 224.
- ^ ראה "לטביא ורבניה" עמ' 38-39.
- ^ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' רנה.