לדלג לתוכן

מחיית עמלק – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה:עמלק באמצעות HotCat
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
 
שורה 21: שורה 21:
כתוב ברמב"ם:שמגילת אסתר ניצחית כמו [[תורה|תורה שבכתב]] (וב{{מונחון|נ"ך|[[ספר נביאים|נביאים]] [[כתובים]]}} רק ההוראות נצחיות).
כתוב ברמב"ם:שמגילת אסתר ניצחית כמו [[תורה|תורה שבכתב]] (וב{{מונחון|נ"ך|[[ספר נביאים|נביאים]] [[כתובים]]}} רק ההוראות נצחיות).


==== ע"י [[התקשרות]] לנשיא הדור ====
==== ע"י [[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]] ====
הסיבה שמחיית עמלק הוא "זיכרון בספר" הוא מפני שעמלק "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו", ולכן הוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להילחם בו. והכח להילחם בו הוא מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], "כי מחה אמחה", ע"י ההתקשרות ל[[נשיא הדור]]{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ו ע' 219}}.
הסיבה שמחיית עמלק הוא "זיכרון בספר" הוא מפני שעמלק "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו", ולכן הוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להילחם בו. והכח להילחם בו הוא מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], "כי מחה אמחה", ע"י ההתקשרות ל[[נשיא הדור]]{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ו ע' 219}}.



גרסה אחרונה מ־15:57, 24 במרץ 2026

מצוות מחיית עמלק היא אחת מתרי"ג מצוות שעניינה הוא למחות את זכר עמלק מהעולם.

מקור המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצוה נזכרת בספר דברים: "תמחה את זכר עמלק" [1]. המצווה היא להכרית את זכר עמלק, ללא הבדל בין זכר או נקבה, גדול או קטן.

בגמרא[2] מובא כי יואב בן צרויה טעה בניקוד וקרא "תמחה את זָכָר עמלק" במקום "זֵכֶר עמלק", והשאיר את הנקבות.

המצווה היא אחת משלושת המצוות שנצטוו בני ישראל בכניסה לארץ[3]

דיני המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כל זכר מזרע עמלק – מוטל עליו חיוב ההשמדה, אם כוחו בידו ובכל מקום ובכל זמן.
  • מצוות מחיית עמלק היא מהמצוות המוטלות על הציבור,

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביטול קליפת עמלק על ידי קבלת עול[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהפטרת פרשת זכור מסופר איך ששאול לא חמל על אדד ועל מיטב הצאן. והביאור בזה: עבודת שאול הי' על פי טעם ודעת ("זבח" ו"חלב"), ולכן "הלך אחר הטעם" והבין את המעלה הנפלאה דקרבנות באופן של יתרון האור מתוך החושך - ממיטב הצאן דעמלק. אך שאול טעה, כי היסוד צריך להיות קבלת עול, "שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים", כי דוקא ע"י קבלת עול הוא יוצא ממציאותו. וזהו הקשר לפורים, דבפורים עמדו כל בנ"י במסירות נפש שלמעלה מהטעם, שעי"ז ביטלו את שורש קליפת עמלק, ועי"ז "והרוג בשונאיהם", שביטלו את עמלק דלמטה[4].

זיכרון בספר - כי יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא[5] כתוב על הפסוק "כתב זאת זיכרון בספר" "כתב זאת מה שכתוב כאן[6] ובמשנה תורה, זכרון מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה".

כתוב ברמב"ם:שמגילת אסתר ניצחית כמו תורה שבכתב (ובנ"ך רק ההוראות נצחיות).

ע"י התקשרות לנשיא הדור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיבה שמחיית עמלק הוא "זיכרון בספר" הוא מפני שעמלק "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו", ולכן הוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להילחם בו. והכח להילחם בו הוא מהקב"ה, "כי מחה אמחה", ע"י ההתקשרות לנשיא הדור[7].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ^ דברים כה, יט
  2. ^ בבא בתרא, כא.
  3. ^ סנהדרין, כ, ב.
  4. ^ לקוטי שיחות ח"ג ע' 913
  5. ^ מגילה, ז', א.
  6. ^ פרשת בשלח
  7. ^ לקוטי שיחות חכ"ו ע' 219